"אַתָּה אַחֲרַאי עַל הַחִידוֹן" פָּסַק שִׁימִי וְשִׁרְבֵּט בַּפִּנְקָס שֶׁבְּיָדוֹ אֶת הַמִּנּוּי הֶחָדָשׁ. יָשַׁבְנוּ בַּבַּיִת שֶׁל סַבָּא וְסַבְתָּא, לְתַכְנֵן יַחַד עֶרֶב מִשְׁפַּחְתִּי הִיסְטוֹרִי שֶׁאֻרְגַּן לָרִאשׁוֹנָה לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע הַמְּרַגֵּשׁ שֶׁדּוֹד שְׁנֵיאוֹר וּמִשְׁפַּחְתּוֹ יַגִּיעוּ לִשְׁבוּעַיִם בְּדִיּוּק לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ מֵאֶרֶץ שְׁלִיחוּתָם הַנִּדַּחַת.

הָאֱמֶת לֹא הִתְפַּלֵּאתִי שֶׁאֲנִי אַחֲרַאי עַל הַחִידוֹן, תָּמִיד מְבִיאִים לִי אֶת הַתַּפְקִיד הַזֶּה. וּבַכִּתָּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַגַּב קוֹרְאִים לִי פְּרוֹפֶסוֹר. "אֵין בְּעָיָה", מִלְמַלְתִּי לְשִׁימִי. שִׁימִי, עִם מַבָּט סַפְקָנִי הִבִּיט בִּי שׁוּב, "תִּדְאַג שֶׁזֶּה יִהְיֶה מְעַנְיֵן.." כַּנִּרְאֶה הִנְהַנְתִּי בְּרֹאשִׁי בְּחֹסֶר שִׂימַת לֵב, אַךְ בֶּאֱמֶת הָיִיתִי עָסוּק בְּלַחְשֹׁב אֵיךְ שִׁימִי הַבֶּן-דּוֹד שֶׁנּוֹלַד בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁלִּי מַמָּשׁ, יָצָא כָּזֶה חֶבְרֶה'מָן וְעַלִּיז וַאֲנִי... שׁוֹנֶה מִמֶּנּוּ.

"אָז סִכַּמְנוּ?" שָׁאַל שׁוּב שִׁימִי, בַּחִיּוּךְ הַקָּבוּעַ שֶׁהוּא מְחַיֵּךְ כָּל פַּעַם כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר אִתִּי וַאֲנִי מְרַחֵף אֵי שָׁם. "כֵּן", הִתְנַעַרְתִּי. שִׁימִי פָּנָה לִקְבֹּעַ אַחֲרַאי תַּפְקִיד הַבָּא, וְגַם אֲנִי פָּנִיתִי לַמַּחְשָׁבוֹת הַבָּאוֹת שֶׁלִּי... "הַפַּעַם אַפְתִּיעַ אֶת כֻּלָּם", הֶחְלַטְתִּי.

"וְעַכְשָׁו נַעֲבֹר לַחִידוֹן מְיֻחָד שֶׁהֵכִין לָנוּ בֶּנְצִי", שָׁמַעְתִּי אֶת שִׁימִי מַכְרִיז בַּחֲגִיגִיּוּת מִמְּרוֹמֵי הַכִּסֵּא אֵלָיו טִפֵּס כְּבָר מִתְּחִלַּת הָעֶרֶב. נֶעֱמַדְתִּי עַל הָרִצְפָּה, בַּמָּקוֹם, מִצַּד אֶחָד אַבָּא וּמִצַּד הַשֵּׁנִי אָח שֶׁלִּי הַקָּטָן, וְהִתְחַלְתִּי לְנַהֵל אֶת הַחִידוֹן. הַיָּדַיִם קְצָת רָעֲדוּ לִי כְּשֶׁהוֹצֵאתִי מֵהַשַּׂקִּית עֲרֵמַת צִיּוּרִים עָלֶיהָ עָבַדְתִּי יוֹמָם וָלַיִל בַּשְּׁבוּעַיִם הָאַחֲרוֹנִים. הִכְרַזְתִּי לִפְנֵי כָּל הַדּוֹדִים וּבְנֵי הַדּוֹדִים שֶׁהִבִּיטוּ בִּי עַל חִידוֹן מְיֻחָד, "אֶת הַחִידָה אֲנִי אוֹמֵר בְּקוֹל וְאֶת הַתְּשׁוּבָה אֶפְשָׁר לִמְצֹא בַּתְּמוּנָה שֶׁלִּפְנֵיכֶם".

הַחִידוֹן הָיָה מְרַתֵּק, כֻּלָּם נֶהֱנוּ מֵהַצִּיּוּרִים וּמֵהַחִידוֹת הַמְּקוֹרִיּוֹת. שִׁימִי נֶעֱמַד עַל הַכִּסֵּא, "וַואוּ! כָּל הַכָּבוֹד לְבֶנְצִי! כֻּלָּם מוֹחֲאִים כַּפַּיִם"..

הִתְיַשַּׁבְתִּי סָמוּק עַל הַכִּסֵּא שֶׁלִּי, אַבָּא טָפַח עַל שִׁכְמִי בְּעִידוּד, וּמִיָּד נֶעֱמַד, כִּי הַחֵלֶק הַבָּא בַּתָּכְנִית הָיָה דְּבַר-תּוֹרָה שֶׁל אַבָּא, כְּפִי שֶׁהִכְרִיז שִׁימִי - "שָׁמַעְנוּ אֶת בֶּנְצִי, וְעַכְשָׁו נַעֲבֹר לְאַבָּא שֶׁלּוֹ. דּוֹד שְׁמוּאֵל, בְּבַקָּשָׁה...

אַבָּא דִּבֵּר וְהַפַּעַם לֹא רִחַפְתִּי, כִּי הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁאַבָּא מְנַסֶּה לִרְמֹז לִי מַשֶּׁהוּ עִם הַקְּרִיצָה שֶׁקָּרַץ לִי לִפְנֵי שֶׁהֵחֵל לְדַבֵּר. "אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַמִּשְׁכָּן צֻפָּה בְּעוֹרוֹת תְּחָשִׁים. הַתַּחַשׁ זוֹ חַיָּה בַּעֲלַת עוֹר סַסְגּוֹנִי וְצִבְעוֹנִי, וְיִחוּדָהּ בְּכָךְ שֶׁהַצִּבְעוֹנִיּוּת הִיא מַמָּשׁ חֵלֶק מִמֶּנָּה. עוֹר הַתַּחַשׁ רוֹמֵז לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּהִדּוּר. אֶפְשָׁר הָיָה לַחְשֹׁב שֶׁהִדּוּר מִצְוָה וּמִנְהָגִים אֵינָם הֶכְרֵחִיִּים וְאֵין סִבָּה לְהִתְאַמֵּץ לְקַיֵּם אוֹתָם. אַךְ עוֹר הַתַּחַשׁ מַרְאֶה לָנוּ שֶׁאֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה חִיצוֹנִי בְּכָךְ שֶׁבּוֹלֵט בְּצִבְעוֹנִיּוּתוֹ הוּא חָשׁוּב, עַד כְּדֵי שֶׁהוּא הַכִּסּוּי הָעֶלְיוֹן שֶׁל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן".

עַל רֶקַע מְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם שֶׁל כָּל הַדּוֹדִים, "גַּם אַתָּה, בֶּנְצִי, הִשְׁקַעְתָּ בַּחִידוֹן שֶׁהֵכַנְתָּ מֵעֵבֶר לָרָגִיל! מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּהִדּוּר מִצְוָה".