למרות שהגוף נחשב לנחות בהשוואה לנשמה – יש לו שורש רוחני נעלה יותר מזה של הנשמה. מכוחו של אותו שורש תהיה לו אפשרות להכיל את ההארות האלוקיות הנשגבות ביותר ולחבר אותן גם אל הנשמה.
כיום מקבל הגוף את חיותו מהנשמה, אך לעתיד לבוא תיזון הנשמה מהגוף. כך מתנסח אדמו"ר המהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מוסיף, שהדברים מבוססים על כך שהגוף "יהיה ניזון מאלוקות ולא יצטרך לאכילה ושתיה גשמית".
כיום כדי שהנשמה תישאר מחוברת לגוף, אדם צריך לאכול. כי נשמה היא רוחניות מוחלטת, וגוף – חומריות מוחלטת, ולכן החיבור ביניהם אמור להיות בלתי אפשרי. את החיבור הראשוני יוצר הקדוש-ברוך-הוא באורח מופלא, ומכאן ואילך – משתמר החיבור בעזרת האכילה והשתייה. כיצד? מסביר אדמו"ר הרש"ב (רבי שלום-בר) מליובאוויטש, שמהאוכל נוצרים
אדים דקים שזורמים יחד עם הדם. אל האדים הללו, שיש בהם מוטיב רוחני, יכולה הנפש להתחבר וכך למעשה ממשיך הגוף לקבל אנרגיות אלוקיות ולהתקיים.
אך רק כיום נדרשים האדים המתווכים הללו. לעתיד לבוא יתחולל שינוי תהומי בגוף והוא יוכל לקבל חיוּת אלוקית בצורה בלתי אמצעית. בדומה למשה רבינו, שבמשך ארבעים הימים שהיה על הר סיני הוא לא היה זקוק לאוכל ושתייה, כי גופו ניזון מאלוקות טהורה. זו למעשה הכוונה במאמר חז"ל:
"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה" (תלמוד בבלי ברכות יז, א). יהיה גוף גשמי, אך הוא יתקיים ללא אכילה ושתייה.
אדמו"ר מהר"ש מוסיף ומתאר, שאיברי העיכול יישארו בגוף, אך תפקידם יהיה 'לעכל' ולהפנים את האור האלוקי שיגיע לגוף. למרות שאברים אלו נחשבים לנחותים בהשוואה למוח וללב – יש להם שורש רוחני נעלה יותר מזה של המוח והלב. מכוחו של אותו שורש תהיה להם אפשרות להכיל את ההארות האלוקיות הנשגבות ביותר, ולחבר אותן לכלל הגוף.
מערכת היחסים שתהיה בין אברי העיכול לכלל הגוף תקביל למערכת היחסים שבין הגוף לנשמה. למרות שהגוף נחשב לנחות בהשוואה לנשמה – יש לו שורש רוחני נעלה יותר מזה של הנשמה. מכוחו של אותו שורש תהיה לו אפשרות להכיל את ההארות האלוקיות הנשגבות ביותר ולחבר אותן גם אל הנשמה.
זה מה שמסביר מדוע נשמות שנמצאות בגן עדן ומתעלות למדרגות טמירות ועצומות – תשובנה לחיות בגוף בתחיית המתים. החיבור לעתיד לבוא אל הגוף ירומם את הנשמות למחוזות אלוקיים, שלעולם הן לא תגענה אליהם בלעדיו.
מקורות: המאמרים (ליובאוויטש): המשך 'וככה' תרל"ז פרק צא ואילך. 'אלה תולדות נח' תרל"ז. 'לכל תכלה' תרנ"ט. 'כימי צאתך' תשי"ב. וראה ב'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא' תשל"ג בתחילתו ובמסומן בהערות שם.