מלך המשיח יכונן סדר עולמי חדש. תחת שלטונו יתאחדו כל העמים במטרה להיטיב את הכרתם בבורא ולמלא את רצונו בשלמות. כפי שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם ולעבדו שכם אחד" (צפניה ג, ט).
 
מאז הבריאה ועד היום, מעביר הקדוש-ברוך-הוא את החיות האלוקית לקיומם של הגויים דרך כוחות טומאה חזקים. כוחות אלה מכונים 'שלוש קליפות הטמאות'. בעידן הגאולה השלמה לא יהיו עוד כוחות טומאה בעולם, כמו שנאמר: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג, ב). באותו זמן תגיע לכל העמים חיות אלוקית בצורה בלתי אמצעית – ישירות מתחומי הקדושה (אם כי הגויים יעמדו ברמת קדושה נמוכה יותר מזו של עם ישראל והם אף יכירו בכך, ולכן יראו לעצמם זכות גדולה לעזור להם, כפי שהוסבר בגיליון שעבר).
 
למרות האמור, ישנם עמים שכל קיומם מותנה בנוכחותם של כוחות טומאה. ללא כוחות הטומאה אין להם שום אפשרות קיום. הבולט שבהם זהו עמלק, שעליו נאמר בנבואת בלעם: "ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד"(בלק כד, כ). עמלק לא יזדכך בגאולה, כעמים אחרים, אלא יתבטל לגמרי.
 
מדוע? מוסבר בתורת החסידות כי הכוחות הרוחניים שבעולם מחולקים על-ידי הבורא לשתי מערכות מקבילות: קדושה וטומאה. מול (כמעט) כל כוח של קדושה – יש כוח מקביל של טומאה. הגויים מקבלים, כאמור, את חיותם מכוחות הטומאה. לכל אומה יש את כוח הטומאה 'שלה' והוא שמאפיין את תכונותיה. לעתיד לבוא יתהפכו כוחות הטומאה – כל כוח אל הכוח המקביל אליו בקדושה, וממילא גם האומה ששייכת לאותו כוח תהפוך למחוברת אל כוח הקדושה המקביל.
 
אך בני עמלק (ועמים דומים להם) – כל מהותם היא להעלים ולהסתיר על כוחות הקדושה. מעבר לכך אין להם שום הגדרה עצמית. ולפיכך כאשר לא תהיה בעולם אפשרות של הסתרה כזו – לא יהיה להם איך להתקיים.
 
המלחמה בעמלק נעשתה בעבר מספר פעמים, אך רק בגאולה השלמה יימחה לגמרי זכר עמלק. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מבאר, שזו הסיבה למנהג בעת הקריאה בתורה לחזור פעמיים על המילה 'זכר' במשפט "תמחה את זכר עמלק" – פעם אחת בניקוד צירה מתחת לז' ופעם אחת בניקוד סגול. הניקוד צירה, שמצויר עם שתי נקודות, רומז על מחִיית זכרו של עמלק עד לזמן בית-המקדש השני. הניקוד סגול, שמצויר עם שלוש נקודות, רומז על רמה אחרת של מחייה – המחייה המוחלטת שתהיה בזמן בית-המקדש השלישי.