"לְטִיּוּל יָצָאנוּ..", פִּזֵּם חַיִּים בְּעַלִּיזוּת, מֵיטִיב אֶת כּוֹבַע הַמִּצְחִיָּה שֶׁהִתְעַקֵּשׁ לִפֹּל עַל מִצְחוֹ וּלְכַסּוֹת לוֹ אֶת כָּל מֶרְחַב הָרְאִיָּה. אַבָּא צָעַד לְפָנָיו בִּזְהִירוּת, אוֹחֵז בְּיָדָיו אֶת שֵׁיינָא שֶׁנֶּהֶנְתָה לִשְׁהוֹת זְמַן כֹּה אָרֹךְ בְּיָדָיו הַחֲסוֹנוֹת שֶׁל אַבָּא.

"בְּרוּכִים הַבָּאִים לַכִּנֶּרֶת", הִכְרִיז אַבָּא בְּשִׂמְחָה. מוֹרִיד אֶת שֵׁיינָא בַּעֲדִינוּת לַחוֹל הָרַךְ. שְׁלוֹמִי הַקָּטָן הִבִּיט מִשְׁתּוֹמֵם מִסְּבִיבוֹ, "אַבָּא, מֵאֵיפֹה יֵשׁ לַכִּנֶּרֶת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַיִם? אֲנִי לֹא מוֹצֵא אֶת הַבֶּרֶז!".

כֻּלָּם פָּרְצוּ מִצְּחוֹק, וּשְׁלוֹמִי מִהֵר לִמְחוֹת, מַה שֶּׁגָּרַם לְכֻלָּם לִצְחֹק יוֹתֵר, "לָמָּה אַתֶּם צוֹחֲקִים? זֶה בֶּאֱמֶת! אֵין לַכִּנֶּרֶת שׁוּם בֶּרֶז!".

כָּל הַיְּלָדִים יָשְׁבוּ וְצָחֲקוּ, וְרַק אַבָּא הִצְלִיחַ לְהִשָּׁאֵר רְצִינִי וְלַעֲנוֹת לִשְׁלוֹמִי הַנָּבוֹךְ. "לָמָּה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁלַּכִּנֶּרֶת צָרִיךְ לִהְיוֹת בֶּרֶז"? הוּא פָּנָה בִּרְצִינוּת אֶל הַיַּלְדּוֹן.

שְׁלוֹמִי קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ הַקָּטָן, "כִּי אִם לֹא יִהְיֶה לָהּ בֶּרֶז, אָז מֵהֵיכָן יִהְיוּ לָהּ מַיִם?". חַיִּים הִבִּיט בַּחִיּוּךְ הַגָּדוֹל שֶׁהִבְלִיעַ אַבָּא, וְנִסָּה לַעֲנוֹת לְאָחִיו הַקָּטָן, "אַתָּה לֹא מֵבִין שְׁלוֹמִי? הַמַּיִם בַּבֶּרֶז מַגִּיעִים מֵהַכִּנֶּרֶת, וְלֹא לְהֶפֶךְ". שְׁלוֹמִי הִבִּיט בְּפָנִים זְעוּפוֹת בְּאָחִיו הַגָּדוֹל וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לְהָשִׁיב לוֹ, הִכְרִיז אַבָּא בְּקוֹל, "גַּם חַיִּים וְגַם שְׁלוֹמִי טוֹעִים!".

חַיִּים הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ בִּפְלִיאָה, וְאַבָּא הוֹרָה לְכֻלָּם לְהִתְיַשֵּׁב עַל הַשְּׂמִיכָה שֶׁהִסְפִּיקָה אִמָּא לִפְרֹס עַל הַחוֹל. "זֹאת אוֹמֶרֶת, אַתָּה כִּמְעַט צוֹדֵק", קָרַץ אַבָּא בְּשֶׁקֶט לְחַיִּים. וְהִסְבִּיר בְּסַבְלָנוּת לִשְׁלוֹמִי, שֶׁדִּמְעוֹת הָעֶלְבּוֹן שֶׁלּוֹ כְּבָר עָמְדוּ לְהִתְפָּרֵץ, "אַתָּה יוֹדֵעַ שְׁלוֹמִי, שֶׁהַבֶּרֶז שֶׁלָּנוּ בַּבַּיִת, רַק מַעֲבִיר לָנוּ אֶת הַמַּיִם עִם צִנּוֹר אָרֹךְ-אָרֹךְ מִיָּם הַכִּנֶּרֶת?". פָּנָיו הַמְּסֻקְרָנוֹת שֶׁל שְׁלוֹמִי הִשְׁתַּלְהֲבוּ, "צִנּוֹר אָרֹךְ כְּמוֹ הַדֶּרֶךְ מֵהַבַּיִת שֶׁלָּנוּ לְכָאן?", הוּא תָּמַהּ. וְאַבָּא צָחַק, "כִּמְעַט".

שְׁלוֹמִי הָלַךְ "לִבְדֹּק אִם הַמַּיִם שֶׁל הַכִּנֶּרֶת טְעִימִים כְּמוֹ בַּבֶּרֶז". וְחַיִּים מָשַׁךְ בְּשַׁרְווּלוֹ שֶׁל אַבָּא, "לָמָּה אָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי רַק כִּמְעַט צוֹדֵק?", הוּא שָׁטַח אֶת פְּלִיאָתוֹ בִּפְנֵי אַבָּא.

אַבָּא חִיֵּךְ אֵלָיו, "כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי בֶּ אֱ מֶ ת מֵבִיא לָנוּ אֶת הַמַּיִם? זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! יְהוּדִי צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁכָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ זֶה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! הַפַּרְנָסָה שֶׁלּוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! וְהָעֲבוֹדָה - הִיא רַק צִנּוֹר לַשֶּׁפַע מֵה' ".

חַיִּים צָחַק, "מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, הִיא זֹאת שֶׁמְּבִיאָה לוֹ אֶת הַכֶּסֶף, הוּא בְּעֶצֶם כְּמוֹ 'שְׁלוֹמִי', שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁבַּמַּיִם מַגִּיעִים מֵהַבֶּרֶז"...

שְׁלוֹמִי הִגִּיעַ בְּרִיצָה, "הַמַּיִם בַּבֶּרֶז יוֹתֵר טְעִימִים! אָמַרְתִּי לָכֶם..."