"הַחְלָפַת מְקוֹמוֹת", הִכְרִיז הַמּוֹרֶה בְּקוֹלוֹ הָרָם. וּשְׁמוּלִיק הִרְגִּישׁ שֶׁהַלֵּב שֶׁלּוֹ דּוֹפֵק. הוּא בָּדַק בַּחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא שׁוֹמְעִים אֶת הַדְּפִיקוֹת בְּקוֹל, וְגִלָּה שֶׁבֶּנְצִי גַּם הֶעֱוָה אֶת פָּנָיו בַּחֲשָׁשׁ לְשֵׁמַע הַהַכְרָזָה. "הַלְוַאי שֶׁנִּשָּׁאֵר בְּיַחַד", הוּא לָחַשׁ לִשְׁמוּלִיק בְּשֶׁקֶט. גַּם שְׁמוּלִיק קִוָּה, הוּא קִוָּה שֶׁהַמּוֹרֶה יַשְׁאִיר אוֹתוֹ מִקָּדִימָה בַּשֻּׁלְחָן הָרִאשׁוֹן. הוּא לֹא דָּאַג מִי יֵשֵׁב לְיָדוֹ. כֻּלָּם רָצוּ לָשֶׁבֶת לְיַד שְׁמוּלִיק, 'חֲרוּץ הַכִּתָּה'. קוֹלוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה שֶׁזֵּרֵז אוֹתוֹ לֶאֱרֹז אֶת חֲפָצָיו וְלַעֲמֹד בְּצַד הַכִּתָּה, קָטַע אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו. הוּא הִזְדָּרֵז לָקוּם, נֶעֱמַד בַּצַּד וְהִמְתִּין בְּמֶתַח לִשְׁמֹעַ אֶת סֵדֶר הַיְּשִׁיבָה הֶחָדָשׁ.

"שְׁמוּלִיק אַתָּה חוֹלֵם", נִעְנֵעַ אֶת כְּתֵפָיו אֵלִי בְּקוֹל צוֹחֵק, "הַמּוֹרֶה קוֹרֵא לָנוּ". שְׁמוּלִיק הִבִּיט בּוֹ בְּמַבָּט תּוֹהֶה, וְאֵלִי הִסְבִּיר לוֹ "אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּיַחַד, בּוֹא לַמָּקוֹם שֶׁלָּנוּ". שְׁמוּלִיק חִיֵּךְ אֶל אֵלִי אֲבָל כְּשֶׁהִתְיַשֵּׁב בַּשֻּׁלְחָן הַצְּדָדִי, וּלְצִדּוֹ אֵלִי הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁבִּפְנִים קָשֶׁה לוֹ. אֲבָל אֵלִי לֹא נָתַן לוֹ זְמַן לַחְשֹׁב, "מְשַׂחֲקִים בַּשִּׁעוּר 'אִיקְס-עִגּוּל', כֵּן?" הוּא לָחַשׁ לִשְׁמוּלִיק, וְהוֹדִיעַ לוֹ בְּקוֹל צוֹהֵל שֶׁ"אַל תִּהְיֶה כָּזֶה מֻדְאָג, כָּאן לֹא מְשַׁעֲמֵם כְּמוֹ מִקָּדִימָה, פֹּה נְסַפֵּר בְּדִיחוֹת וּנְשַׂחֵק בְּיַחַד". שְׁמוּלִיק הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בְּאִטִּיּוּת, וְשָׂמַח לִשְׁמֹעַ אֶת הַצִּלְצוּל שֶׁגָּאַל אוֹתוֹ מֵהַמָּקוֹם הֶחָדָשׁ וּמֵאֵלִי הָעַלִּיז.

הוּא יָצָא הַחוּצָה, רַגְלָיו נָשְׂאוּ אוֹתוֹ כְּאִלּוּ מֵעַצְמָם לַחֲדַר מוֹרִים. הוּא 'תָּפַס' אֶת הַמּוֹרֶה שֶׁלּוֹ לְשִׂיחָה דְּחוּפָה. "אֲנִי חַיָּב לַעֲבֹר מָקוֹם", הוּא הוֹדִיעַ לַמּוֹרֶה בְּקוֹל נֶחְרָץ. הָרַב שְׁוַרְץ הִבִּיט בּוֹ בְּמַבָּט מֻפְתָּע, "אַתָּה? מְדַבֵּר בְּחֹסֶר אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל?!". שְׁמוּלִיק הִשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ, אַךְ הָיָה נָחוּשׁ לְהַסְבִּיר לַמּוֹרֶה, "אֵין לִי שׁוּם דָּבָר נֶגֶד אֵלִי חַס וְשָׁלוֹם. הוּא יֶלֶד טוֹב לֵב, מַצְחִיק וְנִפְלָא. אֲנִי פָּשׁוּט חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא אַצְלִיחַ לִלְמֹד לְיָדוֹ, שֶׁאֲנִי אֶסָּחֵף..".

הָרַב שְׁוַרְץ אָסַף אֶת זְקָנוֹ, בַּתְּנוּעָה הַקְּבוּעָה כְּשֶׁהוּא מְהֻרְהָר, "יִהְיֶה לְךָ כֹּחַ שְׁמוּלִיק. אַתָּה יוֹדֵעַ מִמִּי? מִיּוֹסֵף הַצַּדִּיק". שְׁמוּלִיק כִּוֵּץ אֶת גַּבּוֹתָיו בְּחֹסֶר הֲבָנָה וְהַמּוֹרֶה הִסְבִּיר לוֹ בְּסַבְלָנוּת, "יוֹסֵף הָיָה גַּם צַדִּיק גָּדוֹל, וְגַם קָשׁוּר לָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי - שֶׁהֲרֵי הָיָה מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. וְלָכֵן דַּוְקָא הוּא זֶה שֶׁנָּתַן אֶת הַכֹּחַ לְעַם יִשְׂרָאֵל לָרֶדֶת לְגָלוּת מִצְרַיִם וְגַם לְהִגָּאֵל מִמֶּנָּה. לָרֶדֶת מַטָּה מַטָּה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא לִפֹּל אֶלָּא אַף לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם "רְכוּשׁ גָּדוֹל" - בֵּרוּר שֶׁל נִיצוֹצוֹת."

הָרַב שְׁוַרְץ טָפַח עַל כְּתֵפָיו שֶׁל שְׁמוּלִיק, "אַתָּה לֹא רַק תַּצְלִיחַ לְהַמְשִׁיךְ לְהַקְשִׁיב וְלִלְמֹד מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה, אֶלָּא גַּם תֵּצֵא עִם "רְכוּשׁ גָּדוֹל", תַּהֲפֹךְ גַּם אֶת אֵלִי לַחֲרוּץ הַכִּתָּה"..