בתקופה השנייה יהפוך קיום המצוות לתהליך אינסטינקטיבי, מבלי שנצטרך לתת עליו את הדעת. זו תקופה שכבר נחשבת לקבלת שכר, כי לא נידרש בה לשום עבודה מול רוע.
ישנם שני שלבים במהפך של הרוע לטוב בגאולה העתידה. שלבים שיתבטאו הן בהנהגת בעלי החיים והן בהנהגת בני האדם. אולם הביטוי המשמעותי ביותר של השלב הראשון במהפך יהיה אצל עם ישראל: מיד עם בואה של הגאולה לא נצטרך עוד להיאבק עם עצמנו כדי לקיים מצוות ולהימנע מעבירות. כוחותינו ומשאבי נפשותינו יהיו נתונים כולם להעמיק דעת בגדולתו של הקדוש-ברוך-הוא. גדולה שתיחשף לפנינו ברמות שכיום בלתי נתפסות לחלוטין. וכמו שכותב הרמב"ם: "יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם".
באותו שלב, תהיה עדיין בעולם מציאות של רוע – הן בקרב הגויים והן אצל בעלי החיים. אולם (כאמור בגיליונות קודמים) גם הגויים ובעלי החיים לא יתנו ביטוי ממשי לרוע שבתוכם, למרות שהוא עדיין לא נמחק ונכחד. הגויים לא יפריעו לעם ישראל לקיים את רצון הבורא וגם החיות הטורפות לא תטרופנה.
בשלב השני, הנקרא גם 'עולם התחייה', יתקיים בשלמות הפסוק: "ואת רוח הטומאה אעביר מן
הארץ" (זכריה יג, ב). לא תישאר כלל מציאות של רע
בכל הבריאה כולה.
חלוקה מהותית נוספת בין שני השלבים – שתי התקופות – בגאולה, קשורה לאופן שבו נקיים מצוות. בתקופה הראשונה נקיים תורה ומצוות כרגיל, אלא שהקיום יהיה מושלם. ובלשון הרמב"ם: "המלך המשיח... בונה המקדש... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות, ככל מצותה האמורה בתורה". ברגע שייבנה בית-המקדש וכל עם ישראל יהיו בארץ ישראל (מה שיחיל את החיוב המקורי של כל המצוות התלויות בעבודת האדמה ויבולה) – תהיה לנו סוף סוף האפשרות לקיים בפועל את כל תרי"ג (613) המצוות.
אולם בתקופה השנייה יהפוך קיום המצוות לתהליך אינסטינקטיבי, מבלי שנצטרך לתת עליו את הדעת. זו תקופה שכבר נחשבת לקבלת שכר, כי לא נידרש בה לשום עבודה מול רוע.
מקורות: תלמוד בבלי עבודה זרה ג, א. הלכות מלכים לרמב"ם פרק יא הלכה א ופרק יב הלכה ה. איגרת תחיית המתים. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: קונטרס 'תורה חדשה מאתי תצא' הערה 108. איגרות קודש חלק ב תשובה ר. קונטרס 'עניינה של תורת החסידות' סעיף ד ובהערות שם. וראה ליקוטי שיחות חלק כז עמוד 194 הערה 37.