הַמִּזְוָדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלְּפָנָיו, חָסְמָה לְמֶענְדִּי אֶת כָּל שְׂדֵה הָרְאִיָּה. הוּא רָצָה לִצְעֹק לְאַבָּא אוֹ לְאִמָּא, אֲבָל הַפַּחַד חָסַם אוֹתוֹ מִלְּהוֹצִיא הֶגֶה. גַּם לְאַחַר שֶׁהַמִּזְוָדָה וְהָאִישׁ שֶׁסָּחַב אוֹתָהּ נֶעֶלְמוּ, גִּלָּה מֶענְדִּי לְחֶרְדָתוֹ שֶׁהוּא אָבַד לְאַבָּא וְאִמָּא וְכָל הָאַחִים. "הָלַכְתִּי לְאִבּוּד", הוּא חָשַׁב בַּחֲרָדָה וְנִסָּה לִפְנוֹת לָאֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ, שֶׁיַּסְבִּירוּ לוֹ הֵיכָן נִמְצָאוֹת הַטִּיסוֹת לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הִתְיַחֵס אֵלָיו, כֻּלָּם מִהֲרוּ לָגֶשֶׁת לַטִּיסוֹת שֶׁלָּהֶם מִתְעַלְּמִים מֵהַיֶּלֶד הַקָּטָן-גָּדוֹל שֶׁעָמַד בְּפָנִים אֲבוּדוֹת.

מֶענְדִּי נִסָּה לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמוֹ, "שָׁלִיחַ שֶׁל הָרַבִּי אַף פַּעַם לֹא לְבַד", הוּא שִׁנֵּן לְעַצְמוֹ אֶת הַמִּלִּים שֶׁאַבָּא תָּמִיד אוֹמֵר לוֹ כְּשֶׁהוּא מִתְלוֹנֵן שֶׁאֵין לוֹ חֲבֵרִים יְהוּדִיִּים בְּגִילוֹ, בְּעִיר מְגוּרָם בִּסְפָרַד. תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא סוֹקֵר אֶת מִגְוַן הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בּוֹ, וְחוֹשֵׁב עַל הַטִּיסָה שֶׁלָּהֶם לְיִשְׂרָאֵל, הוּא שָׁקַע בְּדִמְיוֹנוֹת מְתוּקִים עַל הָרֶגַע שֶׁיִּפְגֹּשׁ אֶת סַבָּא וְסַבְתָּא, הַדּוֹדִים, בְּנֵי הַדּוֹדִים וְכָל הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ. רַק פַּעַם בְּשָׁנָה הוּא פּוֹגֵשׁ אוֹתָם, כְּשֶׁהֵם נוֹסְעִים בַּקַּיִץ מִסְּפָרַד לְיִשְׂרָאֵל "לֶאֱגֹר כֹּחוֹת לַשְּׁלִיחוּת", כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת אִמָּא.

"אַתָּה צָרִיךְ עֶזְרָה?", מֶענְדִּי הִתְעוֹרֵר בְּבֶהָלָה מִדִּמְיוֹנוֹתָיו הַמְּתוּקִים, וְהִבִּיט בָּאִישׁ שֶׁרָכַן אֵלָיו וְשָׁאַל בִּסְפָרַדִּית הַאִם הוּא זָקוּק לְעֶזְרָה. מֶענְדִּי נִזְכַּר בְּאַחַת בְּמַצָּבוֹ הַבִּישׁ וְעֵינָיו נִתְמַלְּאוּ בִּדְמָעוֹת. הוּא הִסְבִּיר לָאִישׁ שֶׁאִבֵּד אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ. הָאִישׁ הִנְהֵן בַּהֲבָנָה, וְלָקַח אוֹתוֹ לַדֶּלְפֵּק הָרָאשִׁי בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, מִיָּד שָׁמַע מֶענְדִּי אֶת הַכָּרוֹז שֶׁל שְׂדֵה הַתְּעוּפָה מַזְמִין אֶת הוֹרָיו לָבוֹא לָקַחַת אוֹתוֹ.

לֹא חָלְפוּ 2 דַּקּוֹת, וְאָבִיו הִגִּיעַ בְּרִיצָה לַדֶּלְפֵּק לָקַחַת אוֹתוֹ. הוּא חִבֵּק אֶת מֶענְדִּי בְּחֹם, וְהוֹדָה לָאִישׁ שֶׁדָּאַג לוֹ. הָאִישׁ הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בַּחֲבִיבוּת, וּכְשֶׁאַבָּא שָׁאַל אוֹתוֹ אִם הוּא יְהוּדִי - נַעֲנָה בִּשְׁלִילָה. אַבָּא שׁוּב הוֹדָה לוֹ וְנִפְנָה לָלֶכֶת עִם מֶענְדִּי לַמָּטוֹס שֶׁחִכָּה רַק לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַבָּא בִּקְרִיצָה.

מֶענְדִּי הִתְרַוֵּחַ עַל הַמּוֹשָׁב הַנֹּחַ שֶׁל הַמָּטוֹס, נִרְגָּע מִכָּל הַלַּחַץ שֶׁעָבַר בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה. כְּשֶׁאַבָּא, שֶׁיָּשַׁב עַל יָדוֹ, פָּנָה אֵלָיו "לֹא נִסִּיתָ לִפְנוֹת לַאֲנָשִׁים שֶׁיַּעַזְרוּ לְךָ?". מֶענְדִּי סִדֵּר אֶת הַכָּרִית הַקְּטַנָּה שֶׁל הַמָּטוֹס מֵאֲחוֹרֵי רֹאשׁוֹ וְעָנָה "בֶּטַח שֶׁנִּסִּיתִי, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הִתְיַחֵס אֵלַי. רַק הָאִישׁ שֶׁרָאִיתָ הָיָה רַחֲמָן בִּמְיֻחָד וּפָנָה אֵלַי מֵעַצְמוֹ".

אַבָּא חִיֵּךְ מִתַּחַת לִשְׂפָמוֹ, "זֶה בֶּאֱמֶת הָיָה יָפֶה מִצִּדּוֹ. אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין רַחְמָנוּת שֶׁל גּוֹי לְרַחְמָנוּת שֶׁל יְהוּדִי?". מֶענְדִּי הִבִּיט לִרְאוֹת שֶׁאַף אֶחָד מִשְּׁכֵנָיו לַטִּיסָה לֹא מַאֲזִין לָהֶם וְאָז נִזְכַּר בְּחִיּוּךְ שֶׁבַּמָּטוֹס לְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּם יְהוּדִים. "הַהֶבְדֵּל הוּא", הִמְשִׁיךְ אַבָּא, "שֶׁרַחְמָנוּת שֶׁל גּוֹי נוֹבַעַת מִגַּאֲוָה, הֵם חָשִׁים הֲנָאָה וְגַדְלוּת מֵהַנְּתִינָה. וְזֹאת לְעֻמַּת הַיְּהוּדִי שֶׁמַּרְגִּישׁ לְגַמְרֵי בָּטֵל לַה', וְלָכֵן הוּא מַרְגִּישׁ צֹרֶךְ עָמֹק לַעֲזֹר לְעוֹד יְהוּדִי".