החור הגדול הזה בהשכלה מתנהג כמו כל וואקום. מצד אחד הוא שואף להתמלא ויונק כל הסבר שעובר בסביבה, בין סביר ובין לאו, ומצד שני הוא איננו מסתפק בהם, ומעודד מחקרים וגילויים נוספים.
לפעמים קל לשכוח שחלק מהדברים שאנחנו יודעים היום התגלו רק לאחרונה. למשל: לפני 100 שנה עוד לא השתמשו במושג "גלקסיה", מכיוון שעדיין לא היו אמצעי תצפית ומדידה טובים כדי לזהות שיש "שבילי חלב" נוספים.
בימים האחרונים ממש חלפה לראשונה חללית בסמוך מאוד ל"פלוטו" – כוכב לכת ננסי ומרוחק. בכך הגיע לשיאו מסעה של החללית ניו-הורייזונס (אופקים חדשים), שהיא החללית המהירה ביותר שנעה אי פעם, ונשלחה למסע של קרוב ל- 10 שנים במהלכו צלחה כמעט 6 מיליארד קילומטרים, הגיעה למרחק זעום של כ- 13,000 קילומטרים מפני השטח של פלוטו ושידרה משם תצלומי תקריב מרהיבים.
מה גורם לממשלות לתקצב ולמדענים לבצע פרויקטים כבירים כאלה? ובכן, אמנם אפשר לצלם כוכבים ממסלול סביב כדור הארץ, אבל הם לעולם לא ישתוו באיכותם לאלו שמצולמים מטווח קרוב. מלבד הירח הקרוב, לא ניתן לזהות מכאן מאפיינים גיאולוגיים של עצמים אחרים, ולדעת המדענים, מאפיינים אלו הם המפתח להבנת התהליכים שהביאו את מערכת השמש לצורתה הנוכחית.
עבודת הנמלים של איסוף מידע מדעי מהסוג שחללית עמוסת מכשור מדעי כזו יכולה לספק היא בעלת משמעות רק במידה ו
חיבור הנתונים והפירוש שיינתן למידע שנאסף יהיה אמין. אך נכון לעכשיו, ובכל מה שנוגע לשאלות מעין אלה, עדיין סובל העולם המדעי מתפיסות יסוד מיושנות שמקורן ב
השערות ("תזות", בלשון המדעית) שלא הוכחו מעולם. ברמה המדעית גם כלל לא ניתן להוכיחן, משום שאין לנו שמץ של מושג אמיתי בתנאים הפיזיקאליים ששררו ב"זמן" ההוא (ולא במה שגרם גם לזמן עצמו להתהוות אז), וממילא לא בשום דבר שהתרחש "אז".
החור הגדול הזה בהשכלה מתנהג כמו כל וואקום. מצד אחד הוא שואף להתמלא ויונק כל הסבר שעובר בסביבה, בין סביר ובין לאו, ומצד שני הוא איננו מסתפק בהם, ומעודד מחקרים וגילויים נוספים. גילויים חדשים מעוררים שאלות חדשות שכרגע איננו יודעים עוד אפילו לשאול, וממילא מחקרים חדשים – וחוזר חלילה.
משהו חייב לפרוץ את המעגל הסגור הזה. מידע חדש ויכולת חשיבה לא קונבנציונאלית שתפרוץ את גבולותיה היסודיים של ההכרה המדעית המוכרת ותקפיץ את המדע החוצה ממגבלותיו המהותיות: המלכוד ההכרתי. המידע הזה כבר נמצא בעולם, אך עדיין איננו מחובר כיאות להכרתו של העולם המדעי "הישן". במקורותינו הקדושים הוא נקרא "אור חדש" או "אורות הגנוזים". בין היתר, מבוארת בהם הנקודה בזמן בו תחליף התפיסה האנושית מהלך ותמצא את עצמה בעולם של הכרה אלוקית בהירה כל-יודעת – הנקודה בה יתגלה לעין כול הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
והזמן הזה הוא עכשיו ממש.