"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?" פָּעַר אֵלִיָּהוּ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת, לְמַרְאֵה חֲבֵרוֹ הַטּוֹב שֶׁעָמַד בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית עִם 'תְּפִלִּין' וְהִצִּיעַ לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים בְּחִיּוּךְ רָחָב לְהָנִיחַ בָּהֶם.

יְהוּדָה סִמֵּן לוֹ שֶׁיַּמְתִּין, וְהִמְשִׁיךְ לְשׂוֹחֵחַ בִּלְבָבִיּוּת עִם יְהוּדִי שֶׁאֵלִיָּהוּ שִׁעֵר שֶׁגָּבְהוֹ קָרוֹב לִשְׁנֵי מֶטְרִים, וְנִרְאָה שֶׁכְּבָר כַּמָּה שָׁנִים טוֹבוֹת הוּא לֹא בִּקֵּר אֵצֶל הַסַּפָּר.

כְּשֶׁיְּהוּדָה סִיֵּם סוֹף סוֹף, הִתְנַפֵּל עָלָיו אֵלִיָּהוּ: "יְהוּדָה, הִשְׁתַּגַּעְתָּ? אַתָּה עוֹמֵד בְּאֶמְצַע תַּחֲנָה מֶרְכָּזִית, מְשׂוֹחֵחַ עִם אִישׁ מְפֻקְפָּק וְעוֹד מַצִּיעַ לוֹ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין?".

יְהוּדָה בָּהָה בּוֹ. וְאָז הִפְטִיר "בָּנִיתִי כָּאן עִיר מִקְלָט".

אֵלִיָּהוּ, לֹא הִסְפִּיק לְעַכֵּל אֶת הַתְּגוּבָה הַמּוּזָרָה שֶׁל חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁיְּהוּדָה כְּבָר עָמַד עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת וְכָרַךְ לְקָשִׁישׁ מְקֻמָּט וּמְרֻגָּשׁ אֶת רְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין עַל יָדָיו וְרֹאשׁוֹ. אֵלִיָּהוּ הִבִּיט בַּקָּשִׁישׁ שֶׁקָּרָא "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" בְּקוֹל צָרוּד. וּבִיהוּדָה הַמְּחַבֵּק אוֹתוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

כְּשֶׁנִּפְנָה הַקָּשִׁישׁ לָלֶכֶת, הֶחְלִיט אֵלִיָּהוּ שֶׁעַד כָּאן. הוּא לֹא מְוַתֵּר. הוּא סָחַב אֶת יְהוּדָה הַצִּדָּה וְדָרַשׁ הֶסְבֵּר. וִיהוּדָה סִפֵּר:

יְהוֹנָדָב וְגֵרְשׁוֹן הָיוּ זוּג חֲבֵרִים טוֹבִים, שֶׁעָסְקוּ יַחַד בִּבְנִיַּת בָּתִּים. יוֹם אֶחָד קָרָה אָסוֹן נוֹרָא, גֵּרְשׁוֹן יָרַד בַסֻּלָּם, וּלְפֶתַע מָעַד וְנָפַל עַל יְהוֹנָדָב וּמָחַץ אוֹתוֹ לַמָּוֶת. גֵּרְשׁוֹן הַמְּבֹעָת נִסָּה לְהָעִיר אֶת חֲבֵרוֹ, לְלֹא הַצְלָחָה. לְאַחַר שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בָּהֶם יָשַׁב וּבִכָּה אֶת גּוֹרָלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְאַף סָחַב אוֹתוֹ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל בְּכֹחוֹת מְרֻבִּים, הִגִּיעַ בְּרִיצָה אַחַד הַבָּנִים שֶׁל יְהוֹנָדָב וְשָׁאַל בְּעֵינַיִם רוֹשְׁפוֹת "גֵּרְשׁוֹן! אֵיפֹה אַבָּא שֶׁלִּי? מַדּוּעַ הוּא לֹא חָזַר הַבַּיְתָה?". גֵּרְשׁוֹן הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו וְעָנָה בְּצַעַר "אַבָּא שֶׁלָּכֶם הַצַּדִּיק נֶהֱרַג הַיּוֹם". מֵאִיר, בְּנוֹ חֲמוּם הַמֹּחַ שֶׁל יְהוֹנָדָב קֵרֵב אֶת פָּנָיו אֶל גֵּרְשׁוֹן, הוֹצִיא מִכִּיסָיו הָרְחָבִים גַּרְזֶן וְסִנֵּן בְּזַעַם "אֵיךְ הוּא נֶהֱרַג? אֲהָהּ? מִי הָרַג אוֹתוֹ?". גֵּרְשׁוֹן הַמְּבֹהָל נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְהֵחֵל לִבְרֹחַ בִּמְהִירוּת. הוּא יָדַע שֶׁהַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה שֶׁלּוֹ לְהִנָּצֵל הִיא לִמְצֹא עִיר מִקְלָט קְרוֹבָה אֵלֶיהָ יוּכַל לְהִכָּנֵס, וְשָׁם לֹא יוּכְלוּ מֵאִיר וּמִשְׁפַּחְתּוֹ לְהוֹרְגוֹ. תּוֹךְ כְּדֵי מְנוּסָה, הִגִּיעַ גֵּרְשׁוֹן לְצֹמֶת דְּרָכִים בָּהּ הֵבִין שֶׁסִּכּוּיָיו לְהִנָּצֵל מוּעָטִים. אֵין הוּא יוֹדֵעַ הֵיכָן יֵשׁ עִיר מִקְלָט. הוּא הִבִּיט מִסְּבִיבוֹ בִּמְצוּקָה, רוֹאֶה מֵרָחוֹק אֶת צְלָלִיתוֹ שֶׁל מֵאִיר וְהַגַּרְזֶן מִתְקָרֶבֶת. אַךְ אִישׁ נְשׂוּא פָּנִים שֶׁאָחַז בְּיָדוֹ שֶׁלֶט "עִיר מִקְלָט", צָעַק לוֹ "כָּאן. יָמִינָה! יֵשׁ עִיר מִקְלָט".
גֵּרְשׁוֹן פָּנָה יָמִינָה, וְנִצַּל.

אֵלִיָּהוּ הִבִּיט בִּיהוּדָה "סִפּוּר יָפֶה. אֲבָל מַה הַקֶּשֶׁר אֵלֶיךָ?!"

יְהוּדָה חִיֵּךְ לַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב, וְעָנָה בְּנַחַת "כְּדַאי לַעֲמֹד עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים רַק לְמַעַן הַסִּכּוּי לְהַצִּיל יְהוּדִי אֶחָד וּלְהָבִיאוֹ אֶל עִיר הַמִּקְלָט בְּרוּחָנִיּוּת, הַתּוֹרָה".