זֶה הִתְחִיל מִיּוֹם אֶחָד בָּהִיר לַחֲלוּטִין, שֶׁאֱלִישָׁע חָזַר מִבֵּית הַסֵּפֶר בְּפָנִים קוֹרְנוֹת מְנוֹפֵף בַּחוֹבֶרֶת שֶׁבְּיָדוֹ וּמְסַפֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת לְכֻלָּם עַל הַחִידוֹן שֶׁיֵּעָרֵךְ בְּבֵית הַסֵּפֶר בְּעוֹד חֹדֶשׁ בְּדִיּוּק.

מֵאָז אוֹתוֹ אַחַר צָהֳרַיִם הִשְׁתַּנּוּ הַחַיִּים שֶׁל כָּל מִשְׁפַּחַת כֹּהֵן. כָּל הַדִּבּוּרִים בַּבַּיִת הָיוּ עַל נוֹשֵׂא אֶחָד, הַחִידוֹן שֶׁל אֱלִישָׁע. אַבָּא וְחַיִּים הָאָח הַגָּדוֹל הִתְגַּיְּסוּ לִלְמֹד עִם אֱלִישָׁע לַחִידוֹן. אִמָּא וְהָאֲחָיוֹת הָיוּ אַחֲרָאִיּוֹת לִבְחֹן אוֹתוֹ כָּל יוֹם עַל הַחֹמֶר שֶׁלָּמַד. גַּם הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת הִתְעַנְיְנוּ מַה מִתְקַדֵּם עִם הַלִּמּוּד שֶׁל אֱלִישָׁע. הַבַּיִת הָיָה מְעֻטָּר בְּדַפִּים עִם מֻשָּׂגִים מֵהַחִידוֹן. וַאֲפִלּוּ שָׂרָהלֶ'ה הַתִּינֹקֶת לָמְדָה לְהַגִּיד "חִידוֹן" בִּשְׂפָתָהּ הַתִּינוֹקִית...

שָׁבוּעַ לִפְנֵי הַחִידוֹן. "מַשֶּׁהוּ קָרָה לֶאֱלִישָׁע", סָחָה אִמָּא לְאַבָּא בִּשְׁעַת עֶרֶב מְאֻחֶרֶת כְּשֶׁהַבַּיִת עָבַר לְמַצַּב "לַיְלָה", וְסִפְּרָה לוֹ שֶׁכְּבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים שֶׁאֱלִישָׁע לֹא יוֹשֵׁב לִלְמֹד לַחִידוֹן וּמְבַלֶּה אֶת אַחַר הַצָּהֳרַיִם שֶׁלּוֹ בְּמִשְׂחָקִים. אַבָּא קִמֵּט אֶת מִצְחוֹ, "מְעַנְיֵן, הוּא כָּל כָּךְ רָצָה לְהַצְלִיחַ". וְהִצִּיעַ לִקְרֹא לֶאֱלִישָׁע וְלִשְׁאֹל אוֹתוֹ בַּמֶּה הָעִנְיָן. אֱלִישָׁע שֶׁהָיָה נִרְאֶה עֵרָנִי לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר שָׁכַב בַּמִּטָּה, שָׂמַח לָשֶׁבֶת עִם הוֹרָיו וּלְהִתְכַּבֵּד מֵהַקָּפֶה שֶׁאִמָּא הִשְׁאִירָה בַּכּוֹס. "כְּבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים שֶׁאֵין לִי חֵשֶׁק לִלְמֹד!" הִתְלוֹנֵן אֱלִישָׁע. "הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי קוֹרְאִים לִי לָרֶדֶת לְמַטָּה לְשַׂחֵק בְּכַדּוּר וְזֶה מְגָרֶה אוֹתִי".. הוּא נֶאֱנַח כְּמוֹ מְבֻגָּר וְאַבָּא הִסְתִּיר חִיּוּךְ מֵאֲחוֹרֵי הַשָּׂפָם.

"אֲנִי כָּל כָּךְ שְׂמֵחָה שֶׁקָּשֶׁה לְךָ לִלְמֹד!" קָרְאָה לְפֶתַע אִמָּא, וֶאֱלִישָׁע הִבִּיט בָּהּ מֻפְתָּע. "גַּם אֲנִי שָׂמֵחַ עַל כָּךְ מְאוֹד", חִיֵּךְ אֵלָיו גַּם אַבָּא. וֶאֱלִישָׁע קָפַץ מֵהַסַּפָּה "לָמָּה אַתֶּם שְׂמֵחִים שֶׁקָּשֶׁה לִי?!" הוּא שָׁאַל בִּפְלִיאָה וְהִתְלַבֵּט אִם לְהִפָּגַע.

"שֵׁב, יֶלֶד" מָשַׁךְ אוֹתוֹ אַבָּא בַּעֲדִינוּת לַסַּפָּה וְסִפֵּר לוֹ עַל הַמַּסָּע שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, בַּדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. "זֶה בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, מַטּוֹת-מַסְעֵי", נִזְכַּר אֱלִישָׁע. וְאַבָּא שָׁאַל "אוּלַי אַתָּה גַּם יוֹדֵעַ לָמָּה כָּתוּב 'מַסְעֵי' בִּלְשׁוֹן רַבִּים? וְלֹא 'מַסָּע'?". אֱלִישָׁע הִכְנִיס אֶצְבַּע לַפֶּה, וְאַבָּא הִסְבִּיר לוֹ: "הַהִשְׁתַּחְרְרוּת מִ'מִּצְרַיִם' - מֵהַגָּלוּת, אֵינוֹ מַסָּע חַד פַּעֲמִי, אֶלָּא מַסָּע מִתְמַשֵּׁךְ, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, עַד שֶׁזּוֹכִים לְהַגִּיעַ לַגְּאֻלָּה"..

"תֵּדַע אֱלִישָׁע", לָחַשׁ אַבָּא לָעֵינַיִם הָעֲצוּמוֹת שֶׁל יַלְדּוֹ. "כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ קְשָׁיִים, אַל תִּבָּהֵל מֵהֶם. הֵם חֵלֶק מֵהַמַּסָּע שֶׁלְּךָ! בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהַקְּשָׁיִים בַּגָּלוּת נוֹעֲדוּ לְמַטָּרָה אַחַת - לְהוֹבִיל אוֹתָנוּ לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה".