"עֲמֹד דֹּם", שָׁאַג הַמְּפַקֵּד, "עֲמֹד נֹחַ", הוּא הוֹסִיף וּפָקַד. וְאָז, נֶעֶצְרוּ עֵינָיו עַל אַחַד הַחַיָּלִים. יוֹאָב עָמַד בְּסוֹף הַשּׁוּרָה וְלֹא צִיֵּת לְאַף פְּקֻדָּה מִפְּקֻדּוֹתָיו שֶׁל הַמְּפַקֵּד.

הַמְּפַקֵּד סִמֵּן לְכֻלָּם לַעֲצֹר, וְקָרָא לְיוֹאָב שֶׁיַּגִּיעַ. "מַדּוּעַ לֹא עָמַדְתָּ דֹּם?!". יוֹאָב תָּלָה בּוֹ אֶת עֵינָיו, וְתָמַהּ "כִּי לֹא הֵבַנְתִּי מַדּוּעַ אֲנִי צָרִיךְ לַעֲמֹד דֹּם! הַמְּפַקֵּד יָכֹל לְהַסְבִּיר לִי?". הַמְּפַקֵּד הֵצִיץ בְּפָנָיו וְאָז שָׁאַג "כָּכָה! הַאִם עַכְשָׁו אַתָּה מֵבִין?". יוֹאָב הִנְהֵן בְּבֶהָלָה בְּרֹאשׁוֹ וְחָזַר לַמָּקוֹם.

בְּשֶׁטַח הָאֹהָלִים שֶׁל הַחַיָּלִים שָׂרְרָה דְּמָמָה. הַחַיָּלִים הָעֲיֵפִים מֵאִמּוּנֵי הַצָּהֳרַיִם שָׁכְבוּ שְׂרוּעִים עַל שַׂקֵּי הַשֵּׁנָה וְנִמְנְמוּ. כְּשֶׁלְּפֶתַע נִכְנַס חַיָּל גָּבוֹהַּ, וְקָרָא לְכֻלָּם "חַיָּלִים! עַכְשָׁו לְשֶׁטַח הַמִּסְדָּר! הַמְּפַקֵּד רוֹצֶה שֶׁנַּעֲשֶׂה רִיצָה שֶׁל 10 קִילוֹמֶטֶר מִסָּבִיב לַמַּחֲנֶה".

הַחַיָּלִים הָעֲיֵפִים הִתְעוֹרְרוּ בְּאַחַת, מְשַׁפְשְׁפִים אֶת עֵינֵיהֶם. הַחַיָּל עָבַר לְוַדֵּא שֶׁכֻּלָּם הִתְעוֹרְרוּ וְגִלָּה בָּאֹהֶל הַצְּפוֹנִי-מַעֲרָבִי אֶת יוֹאָב. "יוֹאָב! הַמְּפַקֵּד מְחַכֶּה!". יוֹאָב נָשָׂא אֵלָיו אֶת עֵינָיו הַתְּמִימוֹת, "אֲבָל שִׁמְעוֹן, לָמָּה לָרוּץ עַכְשָׁו? מַה קָּרָה?". שִׁמְעוֹן עָנָה  "בּוֹא. אַחֲרֵי זֶה אַסְבִּיר לְךָ... מַבְטִיחַ!".

הֵם חָזְרוּ מְרוּטִים וּמְזִיעִים, וְתוֹךְ 5 דַּקּוֹת שָׁקְעָה הַפְּלֻגָּה בִּשְׁנַת עֲמֵלִים עֲמֻקָּה. חוּץ מִשְּׁנַיִם. יוֹאָב, עִם מַבָּטוֹ הַשּׁוֹאֵל, וּמוּלוֹ שִׁמְעוֹן, גָּבוֹהַּ וְזָקוּף.

"לָמָּה? לָמָּה לָרוּץ? לָמָּה לַעֲמֹד דֹּם? לָמָּה לָקוּם בִּשְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה לְמִסְדָּר?" יוֹאָב פָּרַק אֶת כָּל הַמּוּעָקָה הַגְּדוֹלָה שֶׁיָּשְׁבָה עַל לִבּוֹ.
וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵּם יוֹאָב, הַחַיָּל הַטָּרִי, לְדַבֵּר, שִׁמְעוֹן הֵחֵל לַעֲנוֹת לְאִטּוֹ. "מַדּוּעַ אֵינְךָ גּוֹזֵל מֵחֲבֵרֶיךָ?".

יוֹאָב נָשָׂא אֵלָיו מַבָּט לֹא מֵבִין "כִּי זֶה לֹא יָפֶה. זֶה לֹא מַעֲשֶׂה מוּסָרִי".

וְשִׁמְעוֹן הִמְשִׁיךְ "שָׁמַעְתָּ פַּעַם עַל מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה? אֵין שׁוּם הֶסְבֵּר הֶגְיוֹנִי לְקִיּוּם הַמִּצְוָה. הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת שֶׁאֵין לָהֶן הֶסְבֵּר שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִין בַּשֵּׂכֶל. אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אוֹתָן רַק מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם צִוָּה".

שִׁמְעוֹן הִבִּיט בְּיוֹאָב, כְּבוֹדֵק אִם יוּכַל לְהָבִין אֶת דְּבָרָיו. "הַקָּבָּ"ה רוֹצֶה שֶׁנְּקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו בְּתוֹר חֻקִּים. מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ הוּא - הַמֶּלֶךְ - צִוָּה. וְלֹא שֶׁנְּקַיֵּם רַק אִם מְבִינִים אֶת הַצִּוּוּי בַּשֵּׂכֶל".

שִׁמְעוֹן טָפַח עַל כְּתֵפוֹ הַשַּׁבְרִירִית שֶׁל יוֹאָב, "פֹּה בַּצָּבָא, תַּתְחִיל לְהִתְאַמֵּן עַל זֶה.. תְּקַיֵּם אֶת הַהוֹרָאוֹת מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ הַמְּפַקֵּד אָמַר וְלֹא בִּגְלַל שׁוּם סִבָּה אַחֶרֶת"..