"הַדּוֹר הַצָּעִיר זֶה מַשֶּׁהוּ" הִפְטִיר לְעַצְמוֹ כְּשֶׁהִתְרַחֲקוּ הַיְּלָדִים, "כַּמָּה מֶרֶץ וְרַעְיוֹנוֹת יֵשׁ לָהֶם, בְּלִי עַיִן הָרַע!"
"אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַדּוֹר הַצָּעִיר זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי. כָּל הַיּוֹם רַק עַל הַמַּחְשֵׁב, לֹא עוֹשִׂים הִתְעַמְּלוּת בִּכְלָל" הִתְנַשֵּׁף דּוֹד מֵאִיר תּוֹךְ כְּדֵי עֲלִיָּה נִמְרֶצֶת בַּמַּדְרֵגוֹת. "בְּיָמַי, אַף פַּעַם לֹא הָיוּ עוֹלִים בְּמַעֲלִית. כָּךְ זֶה בָּרִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר!" דָּוִד הִנְהֵן בְּנִימוּס, וְיוֹנִי הִבְלִיעַ חִיּוּךְ עֲנָק. מְעַנְיֵן מֶה הָיָה דּוֹד מֵאִיר אוֹמֵר לוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאַחַד הָעִסּוּקִים הָאֲהוּבִים עָלָיו הוּא תַּחֲרֻיּוֹת רִיצָה בְּמַעֲלֵה גַּרְמֵי מַדְרֵגוֹת גְּדוֹלִים בִּמְיֻחָד...
"אָז נִתְפַּזֵּר לִצְוָתוֹת" סִכֵּם דָּוִד בְּמַעֲשִׂיּוּת כְּדַרְכּוֹ, "יוֹנִי וַאֲנִי נֵלֵךְ לְמַחְלֶקֶת יְלָדִים, הַחֲבֵרִים שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרֵינוּ יִכָּנְסוּ לַמַּחְלָקוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁבַּבִּנְיָן. לְהִתְרָאוֹת, דּוֹד מֵאִיר!"
הַדּוֹד הֶחָבִיב נִפְנֵף לְשָׁלוֹם לַתְּאוֹמִים. "בְּהַצְלָחָה חֲמוּדִים, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁתַּצְלִיחוּ לְשַׂמֵּחַ אֶת הַחוֹלִים וּלְהָבִיא לָהֶם הַרְבֵּה אוֹר כְּמוֹ תָּמִיד, בְּעֶזְרַת ה'! אֲחַכֶּה כָּאן בֵּינְתַיִם וְאַפְנֶה אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁיַּגִּיעוּ כָּל אֶחָד לְמַחְלָקָה אַחֶרֶת".
"הַדּוֹר הַצָּעִיר זֶה מַשֶּׁהוּ" הִפְטִיר לְעַצְמוֹ כְּשֶׁהִתְרַחֲקוּ הַיְּלָדִים, "כַּמָּה מֶרֶץ וְרַעְיוֹנוֹת יֵשׁ לָהֶם, בְּלִי עַיִן הָרַע!"
יוֹנִי נִכְנַס לַחֶדֶר הָרִאשׁוֹן בַּמִּסְדְּרוֹן, וּבָרֶגַע הָרִאשׁוֹן נִבְהַל מְעַט לְמַרְאֵה הַיֶּלֶד שֶׁיָּשַׁב עַל הַמִּטָּה. "שָׁלוֹם, אֵיזֶה כֵּיף שֶׁבָּאתֶם!" אָמַר הַיֶּלֶד, "כְּבָר סִפְּרוּ לִי עַל הַיְּלָדִים שֶׁמַּגִּיעִים בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ לְשַׂמֵּחַ כָּאן בַּמַּחְלָקָה. אַל תִּבָּהֲלוּ מִזֶּה" הוֹסִיף וְהִצְבִּיעַ עַל כְּתָמִים אֲדַמְדַּמִּים שֶׁכִּסּוּ אֶת פָּנָיו, "זֹאת בְּסַךְ הַכֹּל אָלֶרְגְּיָה חֲזָקָה, לֹא דָּבָר מְסֻכָּן אוֹ מַשֶּׁהוּ".
דָּוִד, שֶׁעָמַד עַל יָד הַדֶּלֶת, חָשׁ לְפֶתַע טְפִיחָה עַל כְּתֵפוֹ. הָיָה זֶה דּוֹד מֵאִיר. "אַתָּה יוֹדֵעַ, דָּוִד, שֶׁאֲנִי לִפְעָמִים קְצָת מִתְלוֹנֵן עַל הַדּוֹר הַצָּעִיר" לָחַשׁ לוֹ הַדּוֹד, "אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁהַיֶּלֶד הַזֶּה לִמֵּד אוֹתִי שִׁעוּר חָשׁוּב. כִּי אָמְנָם לֹא הַכֹּל מֻשְׁלָם, אֲבָל הַפְּגָמִים שֶׁקַּיָּמִים הֵם בְּסַךְ הַכֹּל מַה שֶּׁנִּרְאֶה בְּמַבָּט שִׁטְחִי מִבַּחוּץ. כְּשֶׁרַק מִתְבּוֹנְנִים מְעַט מִבִּפְנִים רוֹאִים מִיָּד שֶׁבְּלִי סָפֵק, הַדּוֹר הַצָּעִיר מוּכָן לַגְּאֻלָּה!"
(עַל פִּי שִׂיחַת פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ-מְצֹרָע ה'תנש"א)