"רוּתִי, רָצִיתִי לוֹמַר תּוֹדָה רַבָּה עַל כָּל הָעֶזְרָה שֶׁנָּתַתְּ בִּמְסִבַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ" קוֹלָהּ שֶׁל שָׂרָה נִשְׁמַע שׁוּב מֵעֵבֶר לַקַּו, "יֵשׁ לָךְ הֲמוֹן מֶרֶץ וְרַעְיוֹנוֹת יְצִירָתִיִּים, מַמָּשׁ עָשִׂית אֶת הָעֶרֶב! רָצִיתִי לִשְׁאֹל הַאִם תַּסְכִּימִי לְהַגִּיעַ לַעֲזֹר גַּם בִּמְסִבַּת פּוּרִים בְּעוֹד שָׁבוּעַ? אֲנַחְנוּ מְאַרְגְּנִים מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל לְכָל תּוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה וְרָצִיתִי לְהִתְיַעֵץ אִתָּךְ לְגַבֵּי סִדּוּר הָאוּלָם".

"בְּשִׂמְחָה, דַּוְקָא הָיָה מַמָּשׁ כֵּיף בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת" עָנְתָה רוּתִי, "מַה דַּעְתֵּךְ שֶׁנִּפָּגֵשׁ אֶצְלֵךְ בַּבַּיִת וְנֵשֵׁב לְתַכְנֵן יַחַד?"

לֹא עָבְרָה חֲצִי שָׁעָה, וּכְבָר הָיוּ שְׁתֵּי הַחֲבֵרוֹת יְשׁוּבוֹת מוּל דַּפִּים שֶׁהָלְכוּ וְהִתְמַלְּאוּ בְּרִשּׁוּמִים וְתִכְנוּנִים שׁוֹנִים לַמְּסִבָּה. "הֵבֵאנוּ גַּם מַרְצֶה אוֹרֵחַ, אֶת הָרַב בּוֹימְגַּארְטְן, שֶׁיְּדַבֵּר עַל פּוּרִים וְיַסְבִּיר אֵיךְ מַגִּיעִים לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית" סִפְּרָה שָׂרָה בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת. "אֵיזֶה יֹפִי! שָׁמַעְתִּי שֶׁהַהַרְצָאוֹת שֶׁלּוֹ מְעַנְיְנוֹת בִּמְיֻחָד" אָמְרָה רוּתִי וְחָזְרָה לְשַׁנּוֹת מַשֶּׁהוּ בַּשִּׂרְטוּט שֶׁל קִשּׁוּט הַבָּמָה.

הַיָּמִים חָלְפוּ בִּיעָף, וְרוּתִי כְּבָר מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה הַבַּיְתָה אַחֲרֵי עֶרֶב מֻצְלָח בִּמְיֻחָד. "אַתְּ נִרְאֵית מְרֻצָּה, זֶה סִימָן טוֹב" קִבֵּל אַבָּא אֶת פָּנֶיהָ, "אֵיךְ הָיָה? לָמַדְתְּ מַשֶּׁהוּ יָפֶה עַל פּוּרִים?"

"הָיָה מַמָּשׁ יָפֶה, בָּרוּךְ ה'!" עָנְתָה רוּתִי, "אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁבִּכְלָל לֹא הִסְפַּקְתִּי לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁדִּבְּרוּ, הָיִינוּ עֲסוּקוֹת כָּל הַזְּמַן בַּסִּדּוּרִים הַטֶּכְנִיִּים. לֹא נוֹרָא, בְּסַךְ הַכֹּל עָשִׂינוּ מִצְוָה חֲשׁוּבָה נָכוֹן?"

"אַתְּ מַזְכִּירָה לִי סִפּוּר מְאֹד מְעַנְיֵן מֵהַפָּרָשָׁה" אָמַר אַבָּא, "כְּשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ יָרַד מֵהַר סִינַי עִם לוּחוֹת הַבְּרִית, הָיְתָה לוֹ הוֹרָאָה מְיֻחֶדֶת - עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ צְרִיכִים לִבְנוֹת מִשְׁכָּן, בַּיִת לַה'! תּוּכְלִי לְנַחֵשׁ מָתַי סִפֵּר מֹשֶׁה לָעָם עַל הַהוֹרָאָה שֶׁהִתְקַבְּלָה הַיְשֵׁר מֵהַקָּבָּ"ה?"

"בֶּטַח הוּא סִפֵּר לָהֶם מִיָּד" שִׁעֲרָה רוּתִי.

"זֶהוּ בְּדִיּוּק הַחֵלֶק הַמְּעַנְיֵן בַּסִּפּוּר - מֹשֶׁה רַבֵּנוּ סִפֵּר לְעַם יִשְׂרָאֵל עַל הַמִּשְׁכָּן רַק יוֹם שָׁלֵם אַחֲרֵי שֶׁיָּרַד מֵהָהָר! אַתְּ יוֹדַעַת לָמָּה? כִּי בְּכָל אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵם הָיוּ עֲסוּקִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁהוֹרִיד לָהֶם מֹשֶׁה. הַסִּפּוּר הַזֶּה מַרְאֶה לָנוּ שֶׁאֲפִלּוּ עִסּוּק חָשׁוּב כְּמוֹ בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן לֹא יָכֹל לְהַגִּיעַ בִּמְקוֹם לִמּוּד תּוֹרָה".

"נִרְאֶה לִי שֶׁהֵבַנְתִּי" רוּתִי חִיְּכָה, "אַבָּא, תַּסְכִּים לִלְמֹד אִתִּי מַשֶּׁהוּ עַל פּוּרִים?"