"אַתָּה רוֹאֶה בְּעַצְמְךָ דֻּגְמָא לִמְאֹרָע שֶׁנִּרְאֶה שְׁלִילִי, אַךְ הוּא בְּסַךְ הַכֹּל הַדֶּרֶךְ לְדָבָר טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר. כָּךְ זֶה בְּכָל דָּבָר בַּחַיִּים, בְּעֶצֶם".
בּוּם! קוֹל רִסּוּק עָדִין בִּשֵּׂר עַל שְׁבִירַת הָאֲגַרְטָל הַגָּדוֹל לְמֵאוֹת רְסִיסִים. יוֹנִי עָמַד שָׁם נִדְהָם, כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו. "אוֹיְשׁ, אֲנִי מַמָּשׁ מִצְטַעֵר!" אָמַר לְאִמָּא שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַסָּלוֹן לְמִשְׁמַע הַקּוֹל. "עָבַרְתִּי לְיַד הָאֲגַרְטָל בְּרִיצָה וְהִפַּלְתִּי אוֹתוֹ בְּטָעוּת עַל הָרִצְפָּה. וְזֶה בְּדִיּוּק הָאֲגַרְטָל שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּמַתָּנָה מִסַּבְתָּא!".
"זֶה בְּסֵדֶר, חָמוּד, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹּא הִתְכַּוַּנְתָּ. הַכֹּל לְטוֹבָה" אִמָּא חִיְּכָה אֵלָיו. "נֵלֵךְ יַחַד לְהָבִיא מְטַאטֵא וְלֶאֱסֹף אֶת הַשְּׁבָרִים".
"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת, הַכֹּל לְטוֹבָה? מַה יָּכֹל לִהְיוֹת טוֹב בְּזֶה שֶׁהָאֲגַרְטָל נִשְׁבַּר?" הִתְפַּלֵּא יוֹנִי.
"זוֹכֵר אֶת זִרְעֵי הַגֶּזֶר שֶׁשָּׁתַלְתָּ בַּגִּנָּה לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים?" עָנְתָה אִמָּא שֶׁלֹּא מִמִּין הָעִנְיָן.
"וַדַּאי שֶׁאֲנִי זוֹכֵר, זֶה הָיָה סִפּוּר מַמָּשׁ מַצְחִיק" צָחַק יוֹנִי, "עָבַדְנוּ קָשֶׁה כְּדֵי לְהָכִין אֶת הָאֲדָמָה וְלִזְרֹעַ בָּהּ אֶת הַגֶּזֶר. אֲנִי הָיִיתִי אַחֲרַאי לְהַשְׁקוֹת אֶת הָעֲרוּגָה בִּקְבִיעוּת, אֲבָל יוֹם אֶחָד בָּאתִי אֵלַיִךְ וְהוֹדַעְתִּי שֶׁהַזְּרָעִים הִתְקַלְקְלוּ... חָפַרְתִּי בָּאֲדָמָה וְרָאִיתִי שֶׁהַזְּרָעִים נִרְקְבוּ! לֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה בְּסַךְ הַכֹּל חֵלֶק מֵהַתַּהֲלִיךְ הַטִּבְעִי שֶׁעוֹבֵר עַל זְרָעִים. וְאָז הִסְבַּרְתְּ לִי שֶׁזְּרָעִים תָּמִיד נִרְקָבִים לִפְנֵי שֶׁצּוֹמֵחַ מֵהֶם שְׁתִיל חָדָשׁ".
"אָכֵן, אַתָּה זוֹכֵר יָפֶה מְאֹד" אָמְרָה אִמָּא, "אִם כָּךְ, אַתָּה רוֹאֶה בְּעַצְמְךָ דֻּגְמָא לִמְאֹרָע שֶׁנִּרְאֶה שְׁלִילִי, אַךְ הוּא בְּסַךְ הַכֹּל הַדֶּרֶךְ לְדָבָר טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר. כָּךְ זֶה בְּכָל דָּבָר בַּחַיִּים, בְּעֶצֶם".
"זֶה מַזְכִּיר לִי מַשֶּׁהוּ שֶׁלָּמַדְנוּ בְּדִיּוּק אֶתְמוֹל" אָמַר יוֹנִי, "לָמַדְנוּ שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה הֵם בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר אֲפִלּוּ מִצַּדִּיקִים גְּמוּרִים. הֵם אָמְנָם עָשׂוּ מַעֲשִׂים לֹא רְצוּיִים, אַךְ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זוֹ הָיְתָה הַדֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ לַדַּרְגָּה הֲכִי גְּבוֹהָה. כְּמוֹ סְפּוֹרְטַאי, שֶׁלּוֹקֵחַ צַעַד אָחוֹרָה כְּדֵי לְקַבֵּל תְּנוּפָה לְרִיצָה אֲרֻכָּה".
"דֻּגְמָא יָפָה" אָמְרָה אִמָּא, "וּבְקֶשֶׁר לָאֲגַרְטָל - זֶה יַזְכִּיר לְכֻלָּנוּ לְהִזָּהֵר יוֹתֵר לְהַבָּא, וְאוּלַי גַּם יַמְרִיץ אוֹתָנוּ לִקְנוֹת אֲגַרְטָל חָדָשׁ, וְיָפֶה עוֹד יוֹתֵר! מַה דַּעְתְּךָ?"
(עַל פִּי שִׂיחַת פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא, סֵפֶר הַשִּׂיחוֹת ה'תשנ"ב)
