"שׁוּב מִבְחָן" נֶאֱנַח יוֹנִי בְּתֵאַטְרָלִיּוּת מֻגְזֶמֶת כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לַכִּתָּה בְּסוֹף הַהַפְסָקָה, "אִם תִּפְתְּחוּ אֶת הַמֹּחַ שֶׁלִּי תְּגַלּוּ שָׁם רַק סְפָרִים וְאוֹתִיּוֹת. הֲמוֹן אוֹתִיּוֹת!" הוּא הִצִּיג בְּיָדָיו תְּנוּעָה כְּאִלּוּ הוּא פּוֹתֵחַ רוֹכְסָן בִּלְתִּי נִרְאֶה בְּרֹאשׁוֹ וְדָוִד לָחַשׁ לוֹ מֵאֲחוֹרָיו: "תִּזָּהֵר, יוֹנִי, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְךָ הַחֹמֶר שֶׁל הַמִּבְחָן הַחוּצָה!". שְׁנֵיהֶם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק וּמִהֲרוּ לְהִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעָה דְּמוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה בַּדֶּלֶת.

"אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים בַּמִּבְחָן" אָמַר הַמּוֹרֶה, "בְּהַצְלָחָה לְכֻלָּם. וְכַמּוּבָן, כָּל אֶחָד מִסְתַּכֵּל בַּמִּבְחָן שֶׁלּוֹ בִּלְבַד, בְּלִי הַעְתָּקוֹת חַס וְשָׁלוֹם. יְלָדִים יְהוּדִיִּים, שֶׁמִּתְנַהֲגִים לְפִי הוֹרָאוֹת הַתּוֹרָה, בְּוַדַּאי אֵינָם צְרִיכִים אַזְהָרוֹת נוֹסָפוֹת בַּנּוֹשֵׂא".

הַמּוֹרֶה הֵחֵל לְחַלֵּק אֶת דַּפֵּי הַמִּבְחָן, אַךְ רֹאשׁוֹ שֶׁל דָּוִד הֵחֵל לִסְעֹר. "יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁאֲנִי לֹא מֵבִין לָמָּה ה' כָּתַב אוֹתָן בַּתּוֹרָה" הִרְהֵר, "אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים בְּעַצְמֵנוּ לְפִי הַהִגָּיוֹן שֶׁזֶּה לֹא יָפֶה וְלֹא הָגוּן לְהַעְתִּיק, אָז לָמָּה צְרִיכִים מִצְוָה מְיֻחֶדֶת שֶׁתַּזְהִיר עַל כָּךְ?".

הוּא פָּנָה לְהִתְרַכֵּז בַּמִּבְחָן, וְהִבְטִיחַ לְעַצְמוֹ שֶׁיִּתְעַמֵּק בַּשְּׁאֵלָה אַחַר כָּךְ. אַךְ הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לְחַכּוֹת הַרְבֵּה: כַּעֲבֹר מִסְפַּר דַּקּוֹת כְּבָר קִבֵּל אֶת הַתְּשׁוּבָה.

"הֵי, דָּוִד!" שָׁמַע לְיָדוֹ לְחִישָׁה כִּמְעַט בִּלְתִּי נִשְׁמַעַת. "מַה הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה מִסְפַּר 3?" הָיָה זֶה רְפָאֵל, אַחַד הַתַּלְמִידִים הַחַלָּשִׁים בַּכִּתָּה.

"לֹא שָׁמַעְתָּ מַה הַמּוֹרֶה אָמַר? אָסוּר לְהַעְתִּיק!" עָנָה דָּוִד בִּלְחִישָׁה חֲפוּזָה.

"נוּ, מַה קָּרָה לְךָ? זֹאת מַמָּשׁ מִצְוָה שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, לֹא הִסְפַּקְתִּי לִלְמֹד כָּל כָּךְ הַרְבֵּה וַאֲנִי חַיָּב לְקַבֵּל צִיּוּן טוֹב בַּמִּבְחָן!" עָנָה רְפָאֵל.

"אֲנִי מַמָּשׁ מִצְטַעֵר, לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לְךָ אֶת הַתְּשׁוּבָה אַךְ אֶשְׂמַח לַעֲזֹר לְךָ בַּלִּמּוּד לַמִּבְחָן הַבָּא" עָנָה דָּוִד, וּבְרֶגַע זֶה הֵבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁעָלְתָה בּוֹ קֹדֶם.

נָכוֹן, יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁנִּרְאוֹת מְאֹד הֶגְיוֹנִיּוֹת וּבְרוּרוֹת מֵאֲלֵיהֶן, אַךְ אִם לֹא מַקְשִׁיבִים לְהוֹרָאוֹת הַתּוֹרָה אֶפְשָׁר לְהִתְבַּלְבֵּל בְּקַלּוּת, אֲפִלּוּ... לַחְשֹׁב שֶׁהַעְתָּקָה בַּמִּבְחָן הִיא מִצְוָה.

כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁמַּנְחָה אוֹתָנוּ בְּכָל תְּחוּם וּמְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ כֵּיצַד יֵשׁ לְהִתְנַהֵג!