הָרֶכֶב שֶׁל מִשְׁפַּחַת שְׁוַרְץ זָהַר מִגַּאֲוָה כְּשֶׁשָּׁמַע עַל תַּפְקִידוֹ הֶחָשׁוּב. "שִׂימוּ לֵב יְלָדִים, הָאוֹטוֹ הָאָפֹר וְהַמֻּכָּר שֶׁלָּנוּ הוֹלֵךְ לְסַיֵּעַ לָנוּ הַיּוֹם בִּמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה!" הִכְרִיזָה אִמָּא בְּקוֹל שֶׁל מְפַקֶּדֶת עַל מִבְצָע צְבָאִי חָשׁוּב. "דּוֹדָה שִׁפְרָה יָלְדָה תִּינֹקֶת חֲמוּדָה לִפְנֵי מִסְפַּר יָמִים, הִיא עֲדַיִן מִתְאוֹשֶׁשֶׁת מֵהַלֵּדָה וְכָעֵת אָנוּ נוֹסְעִים לְהָבִיא לָהּ מִשְׁלוֹחַ שֶׁל אֹכֶל מְבֻשָּׁל לְמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים כְּדֵי לְהָקֵל מֵעָלֶיהָ. בּוֹאוּ נְשַׂחֵק מִשְׂחָק, מִי הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּכֹל לִמְצֹא בָּרְחוֹב חֵפֶץ בְּצֶבַע לָבָן?"

"שֶׁלֶט הָרְחוֹב!" רוּתִי מָצְאָה רִאשׁוֹנָה וְקָרְאָה בְּקוֹל, "רְחוֹב אֵלִי כֹּהֵן. אִמָּא, לָמָּה קָרְאוּ לָרְחוֹב דַּוְקָא רְחוֹב אֵלִי כֹּהֵן וְלֹא.. חַיִּים לֵוִי, לְמָשָׁל?"

"אוֹהוֹ, שְׁאֵלָה טוֹבָה" עָנְתָה אִמָּא. "אֵלִי כֹּהֵן הָיָה יְהוּדִי שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ עֲבוּר עַם יִשְׂרָאֵל וְנֶהֱרַג עַל קִדּוּשׁ ה' בִּמְשִׂימָה מְסֻכֶּנֶת שֶׁעָשָׂה, לָכֵן הֶחְלִיטוּ לִקְרֹא לָרְחוֹב עַל שְׁמוֹ".

"אֲהָהּ, אָז בְּדֶרֶךְ כְּלָל קוֹרְאִים לִרְחוֹבוֹת עַל שֵׁם אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים?" הֵבִינָה רוּתִי. אִמָּא הִתְכּוֹנְנָה לְהַכְרִיז עַל הֶמְשֵׁךְ הַתַּחֲרוּת וּלְבַקֵּשׁ מֵהַיְּלָדִים לִמְצֹא חֲפָצִים יְרֻקִּים, אֲבָל אָז שָׁאַל דָּוִד: "רֶגַע, אִם לִרְחוֹבוֹת קוֹרְאִים עַל שֵׁם אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים, אָז בֶּטַח בְּפָרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה זֶה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, נָכוֹן? אִם כָּכָה, לָמָּה קוֹרְאִים לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ עַל שֵׁם יִתְרוֹ?" 

"אוֹהוֹ, שְׁאֵלָה טוֹבָה!" עָנָה הַפַּעַם אַבָּא, "וְהַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁיִּתְרוֹ מְלַמֵּד אוֹתָנוּ דָּבָר מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב. מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה תַּפְקִידוֹ שֶׁל יִתְרוֹ לִפְנֵי שֶׁהִצְטָרֵף לְעַם יִשְׂרָאֵל?"

"אֲנִי יוֹדֵעַ, הוּא הָיָה כֹּמֶר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה!" עָנָה יוֹנִי.

"נָכוֹן מְאֹד. יִתְרוֹ הָיָה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִצְטָרֵף לְעַם יִשְׂרָאֵל רַק בְּגִיל מְבֻגָּר יַחֲסִית, וְכָךְ הוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁאֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם לְדָבָר קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְטוֹב".

"כְּמוֹ הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ, שֶׁהַיּוֹם הוֹפֵךְ לְאוֹטוֹ שֶׁל מִצְווֹת" אָמַר יוֹנִי.

"כְּמוֹ הָאֹכֶל שֶׁבָּאוֹטוֹ, שֶׁהַיּוֹם הוֹפֵךְ לְאֹכֶל שֶׁל מִצְווֹת" הוֹסִיף דָּוִד.

"כְּמוֹ כָּל חֵפֶץ וְכָל דָּבָר בָּעוֹלָם, שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אִתּוֹ מַעֲשֶׂה טוֹב אֶחָד קָטָן, וְאוּלַי זֶה יִהְיֶה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיָּבִיא כְּבָר אֶת הַמָּשִׁיחַ!" סִכֵּם אַבָּא.

חֲרִיקָה קַלָּה נִשְׁמְעָה מִכִּוּוּן גַּלְגַלֵּי הַמְּכוֹנִית. "הִנֵּה, אַתֶּם שׁוֹמְעִים כַּמָּה שֶׁהָאוֹטוֹ מְרֻצֶּה?" קָרָא יוֹנִי, וְכֻלָּם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק מְשַׁחְרֵר.