כדי להגיע להתגלות הזו צריכה להיות שוב "קריעת מסך". קריעת המחיצה שמונעת מאתנו לראות את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו. וזו למעשה המשמעות של בקיעת הנהר.
לעתיד לבוא יתרחש נס דומה לקריעת ים סוף. כך כתוב בישעיה (יא, טו):
"והחרים השם את לשון ים מצרים (הקדוש ברוך הוא יהפוך את ים מצרים – ים סוף – ליבשה, ובנוסף לכך) והניף ידו על הנהר... והכהו לשבעה נחלים (וגם יפצל את הנהר – נהר פרת – לשבעה נחלים)".
המשמעות הפשוטה של הפסוקים הסמוכים שם היא כי פיצול הנהר מיועד להקל את המעבר של כל נידחי ישראל לארץ ישראל בגאולה השלמה. אמנם קיימת אפשרות לחצות את הנהר עם סירות ואוניות, אולם הקדוש-ברוך-הוא יאפשר את המעבר דווקא על-ידי פיצול הנהר.
בכדי להבין את הסיבה לכך, עלינו להקדים ולהבין את המשמעות הרוחנית של קריעת ים סוף שלאחר יציאת מצרים. בתורת החסידות מוסבר כי קריעת ים סוף הייתה הכנה למתן תורה. במתן תורה התחדשה לראשונה האפשרות שהארות רוחניות תתאחדנה עם מהויות גשמיות. ניתנה אז היכולת לקיים מצוות עם חפצים גשמיים ובכך להפוך אותם לקדושים, וכהכנה לכך "קרע" הקדוש-ברוך-הוא את המחיצה שמסתירה את ההארות הנשגבות מעולמנו הגשמי. זוהי משמעותה הרוחנית של קריעת הים. הים מעלים על מה שבתוכו, וקריעתו מגלה את מה שנעלם בו. כך גם "קריעתה" של המחיצה המסתירה גילתה את ההארות הרוחניות שמעליה. "(ים) סוף" מתפרש גם במובן של סוף הדבר. המחיצה הנזכרת נמצאת בסופן ותחתיתן של הדרגות הרוחניות (ספירת ה"מלכות"), וקריעתה – מגלה אותן.
ההארות הרוחניות שהתגלו בעקבות קריעת ים סוף מכונות "דבר השם". בגאולה השלמה צפויה התגלות של הארות הרבה יותר גבוהות, שמכונות המחשבה האלוקית. המחשבה היא כלי הביטוי של האדם לעצמו, וכך המחשבה האלוקית היא כלי הביטוי של הקדוש-ברוך-הוא לעצמו כביכול. כלומר, מדובר על התגלות עצמותו ומהותו של הקדוש-ברוך-הוא כביכול.
כדי להגיע להתגלות הזו צריכה להיות שוב "קריעת מסך". קריעת המחיצה שמונעת מאתנו לראות את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו. וזו למעשה המשמעות של בקיעת הנהר.
מקורות: שמות רבה יב, ג. ליקוטי תורה צו טז, ד ואילך. שער האמונה לאדמו"ר האמצעי פרקים נו, סא. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מאמר דיבור המתחיל כימי צאתך תשי"ב.