על הניסים הגדולים שיהיו בגאולה השלמה נאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז, טו). כלומר, מצופים לנו ניסים כמו ביציאת מצרים ועוד יותר מכך: ניסים שהם נפלאות בהשוואה למה שהיה במצרים.
 
הפסוק מנוסח במילים: "אראנו נפלאות". לא רק שיתחוללו בגאולה נפלאות, אלא גם יראו אותן. מדוע חשוב להדגיש זאת? משום שראיית הנפלאות מדגישה ייחודיות מאין כמוה.
 
ככלל, ניתן להבחין בשלושה סוגי ניסים: א) ניסים שלמעלה מהטבע. ניסים מהסוג שהיו ביציאת מצרים – הפיכת מים לדם, הפיכת ים ליבשה (בקריעת ים סוף) וכדומה. ב) ניסים המלובשים בטבע. ניסים מסוג נס פורים שהיה מורכב מצירוף מקרים טבעיים (ושתי נהרגת, אסתר נישאת לאחשוורוש, מרדכי מציל את המלך ממזימת הרעלה וכולי). אבל התזמון המדהים של הכול יחד מלמד על היד מלמעלה שכוונה את ההתרחשויות. ג) ניסים המוסתרים בטבע. ניסים שקשה ועד שאי אפשר להיות מודעים להם, כי הם משתקפים כהתרחשות טבעית לגמרי. לדוגמה: אדם שהתרפא בעזרת רופא, מבלי לדעת שבדרך הטבע לא היה לו סיכוי להירפא. ובלשון חז"ל: "שאפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו".
 
הנטייה הראשונית היא לראות בסוג הראשון את הניסים הגדולים. בהם ניכרת בבירור היד האלוקית. אך האמת היא, שככל שהנס מלובש ומתמזג בטבע הוא נשגב יותר. הנס והטבע שונים במהותם זה מזה והיכולת למזג ביניהם נשגבת יותר מאשר היכולת לחולל כל אחד מהם בנפרד. ניסים כשהם לעצמם מחולל הבורא באמצעות הארות אלוקיות מסוימות, אך מיזוג של הניסים והטבע, ובמיוחד מיזוג מושלם עד כדי כך שהנס אינו מזוהה – יכול להגיע אך ורק ישירות ממנו.
 
על המיזוג הזה נאמר: "לעושה נפלאות גדולות לבדו" (תהלים קלו, ד). הנפלאות הגדולות שרק הקדוש-ברוך-הוא לבדו יכול לזהות (משום שהן נעלמות בטבע) – מגיעות אך ורק ישירות ממנו. ואפשר לנסח זאת גם בצורה הפוכה: הנפלאות שמגיעות אך ורק ישירות ממנו – רק הוא יכול לזהות. אלו נפלאות כל כך נשגבות, שאף נברא לא יכול לזהות.
 
כעת נוכל להבין מדוע מודגש בפסוק כי בגאולה נוכל לראות את הנפלאות. הנפלאות שתתחוללנה אז תהיינה כאלה שיכולות להגיע אך ורק ישירות מהקדוש-ברוך-הוא בעצמו – ובלשון המדרש: "לעתיד לבוא אני לבדי" – ואף על פי כן נוכל לראותן. הדברים הכי בלתי נתפסים יהיו נתפסים בעליל.