אחת לשבע שנים אנו מצווים לשמור "שנת שמיטה" – לשבות מעבודות האדמה במשך שנה. כיום דיני שנת השמיטה נוהגים רק מכניסת השנה (מלבד האיסור לנטוע עצי מאכל, שמתחיל בט"ו באב של השנה השישית, ועוד כמה פעולות נטיעה האסורות מראש, מחשש שייראה כאילו נעשו בשביעית). אך בגאולה השלמה יחולו איסורי העבודה של שנת השמיטה כבר מראש-חודש אלול של השנה השישית. כך נאמר למשה רבינו בהר סיני.
 
תקנת 'פרוזבול'
 
בנוסף לשביתה מעבודות אדמה, קיימת המצווה "שמיטת כספים": לשמוט (למחוק) בשנה זו את כל החובות הכספיים שיש לאחרים כלפינו. הלל הזקן תיקן אפשרות להימלט מהחובה הזו, על-ידי העברת בעלות על החובות לבית-הדין. להעברה כזו קוראים 'פרוזבול'.
 
לדעת הרמב"ם, "אין הפרוזבול מועיל אלא בשמיטת כספים בזמן הזה, שהיא מדברי סופרים. אבל שמיטה של תורה, אין הפרוזבול מועיל בה". ולפי זה, בגאולה, עת נשוב להתחייב במצוות השמיטה מהתורה, לא יועיל פרוזבול. אבל הראב"ד חולק וסובר כי הפרוזבול מועיל גם בזמן ששמיטת כספים היא מן התורה.
 
אלא שכל הדיון בפרוזבול משמעותי רק בתקופה הראשונה של הגאולה, בעת שעדיין ייתכן שאנשים יצטרכו ללוות כספים. אבל בתקופה השנייה כולם יהיו עשירים גדולים ולכאורה לאף אחד לא יהיה צורך בהלוואות. כך שאף אחד לא יצטרך ללוות ולא יהיה כל כך צורך לערוך פרוזבול.
 
שיטת החישוב
 
הרמב"ם סבור כי לעתיד לבוא יחולו שני שינויים בחישוב השנים לשמיטה: א. בנוסף למצוות השמיטה, ישנה מצווה גם לקדש את שנת היובל: לאחר שבעה מחזורים של שמיטה מגיעה שנת החמישים וגם בה שובתים מעבודות האדמה. לאחריה מתחיל חישוב מחודש של מחזורי שמיטה. מצוות היובל נוהגת רק בזמן שכל (או לפחות רוב) בני ישראל גרים בארץ ישראל. כאשר זה לא כך, מתעלמים משנת היובל וסופרים את השנים במחזורים רצופים של שבע שנים. אך בגאולה נשוב לקיים את המצווה וממילא תהיה לכך השפעה על חישוב השנים. ב. החידוש של מצוות היובל יביא לכך שיתחיל חישוב מחודש של שנים. ובלשונו: "לעתיד לבוא בביאה שלישית (כפי שמכונה הגאולה השלמה)... יתחילו למנות שמיטין ויובלות".
 
אולם ראב"ד חולק על הרמב"ם ולדעתו גם היום צריך למנות את שנות היובל (למרות שלא מקיימים את מצוות השנה הזו) – בשביל לקדש את שנות השמיטה כהלכה! ממילא, לא יהיה צורך להתחיל בגאולה חישוב שנים מחדש.