יוֹנִי עָצַם אֶת עֵינָיו, נִכָּר הָיָה עָלָיו שֶׁהוּא מְצַיֵּר בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת הַתֵּאוּרִים בְּצוּרָה מוּחָשִׁית מַמָּשׁ. "זֶה גּוֹרֵם לִי לְהַרְגִּישׁ וּלְהָבִין שֶׁיֵּשׁ כָּאן מִישֶׁהוּ שֶׁשּׁוֹלֵט, שֶׁמְּנַהֵל אֶת הָעִנְיָנִים. כְּשֶׁרוֹאִים כָּאֵלּוּ נִסִּים מַרְגִּישִׁים שֶׁה' נִמְצָא כָּאן מַמָּשׁ!"
הַשָּׁעָה: אַרְבַּע בַּצָּהֳרַיִם. רוּתִי יָשְׁבָה עַל הַסַּפָּה, מְרֻתֶּקֶת כֻּלָּהּ לְסֵפֶר עָבֶה בַּעַל כְּרִיכָה חוּמָה. "זָכַרְתְּ לְסַיֵּם אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת לִפְנֵי שֶׁאַתְּ שׁוֹקַעַת בִּקְרִיאָה?" שָׁאֲלָה אִמָּא כְּשֶׁעָבְרָה לְיָדָהּ, וְהוֹסִיפָה בְּחִיּוּךְ: "לִפְעָמִים אַתְּ מַמָּשׁ מַזְכִּירָה לִי אֶת עַצְמִי בְּתוֹר יַלְדָּה - תּוֹלַעַת סְפָרִים שֶׁכָּזוֹ..".
רוּתִי הֵרִימָה אֶת עֵינֶיהָ מֵהַסֵּפֶר וְעָנְתָה: "אִמָּא, זֶה לֹא סְתָם סֵפֶר, הַקְּרִיאָה הִיא חֵלֶק מִשִּׁעוּרֵי הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. קִבַּלְנוּ בַּכִּתָּה מְשִׂימָה לְבָרֵר אֵלּוּ נִסִּים הָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְזֶה פָּשׁוּט מְרַתֵּק! יָדַעְתְּ לְמָשָׁל שֶׁעַמּוּד הֶעָשָׁן מֵהַמִּזְבֵּחַ הָיָה עוֹלֶה בְּצוּרָה יְשָׁרָה לְגַמְרֵי כְּלַפֵּי מַעְלָה, גַּם אִם הָיוּ רוּחוֹת חֲזָקוֹת? וְהָיוּ עוֹד הַרְבֵּה נִסִּים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. בֶּטַח הָיָה מַמָּשׁ מְרַגֵּשׁ לַעֲמֹד שָׁם וְלִרְאוֹת נִסִּים כָּל כָּךְ מְיֻחָדִים!"
"אֲנִי לֹא מֵבִין". רוּתִי קָפְצָה לְמִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל יוֹנִי שֶׁנִּכְנַס אֶל הַסָּלוֹן בֵּינְתַיִם. "לָמָּה צְרִיכִים אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ? אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ אַבָּא הִסְבִּיר לָנוּ פַּעַם שֶׁה' לֹא עוֹשֶׂה נִסִּים סְתָם, אֶלָּא רַק לְשֵׁם סִבָּה מְיֻחֶדֶת. אָז לְמָה הָיְתָה חֲשׁוּבָה הַצּוּרָה בָּהּ עָלָה הֶעָשָׁן מֵהַמִּזְבֵּחַ, לְמָשָׁל?"
"דַּמְיֵן לְעַצְמְךָ שֶׁאַתָּה עוֹמֵד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ" עָנְתָה לוֹ אִמָּא, "הַמַּרְאוֹת, הָרֵיחוֹת, הַקּוֹלוֹת, הַנִּסִּים שֶׁקּוֹרִים כָּל הַזְּמַן.. אֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה כָּל זֶה מְעוֹרֵר בְּךָ?"
יוֹנִי עָצַם אֶת עֵינָיו, נִכָּר הָיָה עָלָיו שֶׁהוּא מְצַיֵּר בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת הַתֵּאוּרִים בְּצוּרָה מוּחָשִׁית מַמָּשׁ. "זֶה גּוֹרֵם לִי לְהַרְגִּישׁ וּלְהָבִין שֶׁיֵּשׁ כָּאן מִישֶׁהוּ שֶׁשּׁוֹלֵט, שֶׁמְּנַהֵל אֶת הָעִנְיָנִים. כְּשֶׁרוֹאִים כָּאֵלּוּ נִסִּים מַרְגִּישִׁים שֶׁה' נִמְצָא כָּאן מַמָּשׁ!"
"יָפֶה מְאֹד יוֹנִי, אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ הֵיטֵב בְּחוּשׁ הַדִּמְיוֹן הַמְּפֻתָּח שֶׁנִּתַּן לְךָ מִשָּׁמַיִם" הֶחְמִיאָה אִמָּא. "זוֹ בְּדִיּוּק הָיְתָה מַטְּרָתוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. זֶה הַמָּקוֹם בִּזְכוּתוֹ יָכְלוּ הַיְּהוּדִים לְהַרְגִּישׁ אֶת ה' בְּכָל רֶגַע מֵהַיּוֹם וּבְכָל דָּבָר בּוֹ עָסְקוּ. לֹא רַק בִּזְמַן הַתְּפִלָּה אוֹ לִמּוּד הַתּוֹרָה אֶלָּא גַּם בָּאֹכֶל, בַּמִּשְׂחָקִים וַאֲפִלּוּ בַּשֵּׁנָה!"
רוּתִי קָפְצָה מִמְּקוֹמָהּ נִרְגֶּשֶׁת. "הַלְוַאי שֶׁבִּזְכוּת הַלִּמּוּד שֶׁלָּנוּ עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא יִבָּנֶה כְּבָר, עוֹד הַיּוֹם!"
(עַל פִּי לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת כֶּרֶךְ י', עַמּוּד 146)
