יוֹנִי הָלַךְ בָּרְחוֹב, אַךְ לֹא רָאָה שׁוּם דָּבָר מִמַּה שֶּׁהִתְרַחֵשׁ סְבִיבוֹ. עֵינָיו הָיוּ מְרֻתָּקוֹת לַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁחָנוּ לְאֹרֶךְ שׁוּלֵי הַכְּבִישׁ וְאֶצְבְּעוֹתָיו פִּזְּזוּ לְכָל הַכִּוּוּנִים. "אֲנִי מְשַׂחֵק בִּמְכוֹנִית עַל שַׁלָּט" הִסְבִּיר לְאָחִיו לְמַרְאֵה הַמַּבָּט הַתָּמֵהַּ שֶׁנָּעַץ בּוֹ. "אֲנִי מְדַמְיֵן אֵיךְ הַלְּחִיצָה בָּאֲוִיר גּוֹרֶמֶת לַמְּכוֹנִיּוֹת הַחוֹנוֹת לָזוּז בֶּאֱמֶת. תְּנַסֶּה, זֶה מַמָּשׁ כֵּיף!"

מְאֻחָר יוֹתֵר, בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב, סִפֵּר אַבָּא סִפּוּר עַל נֵס שֶׁקָּרָה לָאַחֲרוֹנָה. "הָאִישׁ נָסַע לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ בִּמְהִירוּת.." אָמַר, וְיוֹנִי סִיֵּם אֶת הַמִּשְׁפָּט בִּמְקוֹמוֹ: "הוּא נָסַע בִּמְכוֹנִית, נָכוֹן? אוּלַי בִּמְכוֹנִית עַל שַׁלָּט!"

כְּשֶׁהִכְרִיז הַמּוֹרֶה עַל מִבְצָע נוֹשֵׂא פְּרָסִים בַּכִּתָּה וְיוֹנִי שָׁאַל אִם הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן הוּא מְכוֹנִית עַל שַׁלָּט, פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל דָּוִד. "מַה קָּרָה לְךָ, יוֹנִי? כָּל הַיּוֹם מְכוֹנִית עַל שַׁלָּט, לָמָּה אַתָּה נִזְכָּר בָּזֶה כָּל הַזְּמַן?"

"פָּשׁוּט מְאֹד" לָחַשׁ יוֹנִי בַּחֲזָרָה, "חֲנוּת הַצַּעֲצוּעִים שֶׁבַּמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי הִצִּיבָה בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן כַּמָּה מְכוֹנִיּוֹת עַל שַׁלָּט בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה שֶׁלָּהּ. הַמְּכוֹנִיּוֹת נִרְאוּ כָּל כָּךְ יָפוֹת וּמַרְשִׁימוֹת, וַאֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצֶה לְשַׂחֵק בְּאַחַת מֵהֶן, לָכֵן אֲנִי נִזְכָּר כָּל הַזְּמַן בַּנּוֹשֵׂא".

"מַמָּשׁ כְּמוֹ עִם פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ" כָּתַב דָּוִד עַל פֶּתֶק, "הָרַבִּי אוֹמֵר שֶׁיְּהוּדִי צָרִיךְ לַחְשֹׁב תָּמִיד עַל מָשִׁיחַ. לָכֵן כַּאֲשֶׁר הוּא שׁוֹמֵעַ שֶׁהַשָּׁבוּעַ קוֹרְאִים אֶת פָּרָשַׁת מִקֵּץ, הוּא מִיָּד קוֹפֵץ: "אֲהָהּ! פָּרָשַׁת מִקֵּץ מַזְכִּירָה אֶת קֵץ (סוֹף) הַגָּלוּת!" וְכָךְ בְּכָל דָּבָר שֶׁנִּפְגָּשִׁים בּוֹ, נִזְכָּרִים בַּמָּשִׁיחַ וּמְחַכִּים לְבִיאָתוֹ".

"תַּכְלֶ'ס, זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר שָׁוֶה מִמְּכוֹנִית עַל שַׁלָּט" חִיֵּךְ יוֹנִי.