הַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּבְּלָה כַּנִּרְאֶה הִצְחִיקָה אֶת רוּתִי מְאֹד, כִּי חִיּוּךְ גָּדוֹל הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנֶיהָ. "אֲבָל מַלְכִּי, אֲנִי גָּרָה בְּבַיִת מִסְפַּר 62 דִּירָה 10, לֹא לְהֶפֶךְ! שָׁמַעְתְּ פַּעַם עַל בִּנְיָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ 62 דִּירוֹת?! בֶּטַח הַמִּכְתָּב נֶאֱבַד בַּדֹּאַר, תִּשְׁלְחִי לִי חָדָשׁ בְּבַקָּשָׁה?"
רוּתִי הִכְנִיסָה שׁוּב אֶת יָדָהּ לְתוֹךְ הֶחָרִיץ שֶׁבְּתֵבַת הַדֹּאַר. "אֵין שָׁם מִכְתָּבִים, אַבָּא כְּבָר הוֹצִיא אֶת הַדֹּאַר וְהַדַּוָּר מַגִּיעַ רַק פַּעַם בְּיוֹם" עִדְכֵּן אוֹתָהּ דָּוִד אָחִיהָ. "וּבִכְלָל, מַה קָּרָה לָךְ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים? אַתְּ בּוֹדֶקֶת אֶת הַדֹּאַר חָמֵשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם לְפָחוֹת!"
"זֶה פָּשׁוּט הַמִּכְתָּב מִמַּלְכִּי, הוּא לֹא מַגִּיעַ.." הִסְבִּירָה רוּתִי. "אֲנִי לֹא מְבִינָה לָמָּה הִיא לֹא שָׁלְחָה לִי תְּשׁוּבָה!" בֶּחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים הֵחֵלָּה רוּתִי לְהִתְכַּתֵּב עִם מַלְכִּי, יַלְדָּה בַּת גִּילָהּ מֵעִיר אַחֶרֶת, אַךְ עָבַר כְּבָר זְמַן רַב מֵאָז שָׁלְחָה לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב הָאַחֲרוֹן וּמִכְתַּב הַתְּשׁוּבָה בּוֹשֵׁשׁ מִלְּהַגִּיעַ.
לְבַסּוֹף עָזְבָה רוּתִי אֶת תֵּבַת הַדֹּאַר. הִיא נִגְּשָׁה אֶל הַטֶּלֶפוֹן וְחִיְּגָה אֶת הַמִּסְפָּר הַמֻּכָּר. "מַלְכִּי, מַה שְּׁלוֹמֵךְ? רָצִיתִי לִשְׁאֹל אִם שָׁלַחְתְּ לִי תְּשׁוּבָה עַל הַמִּכְתָּב הָאַחֲרוֹן, כִּי לֹא הִגִּיעַ אֵלַי שׁוּם דָּבָר.."
רוּתִי הִקְשִׁיבָה לְרֶגַע וּמִצְחָהּ הִתְכַּוֵּץ. "אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁשָּׁלַחְתְּ כְּבָר לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם? מוּזָר מְאֹד! רֶגַע, אוּלַי שָׁלַחְתְּ לַכְּתֹבֶת הַלֹּא נְכוֹנָה?"
הַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּבְּלָה כַּנִּרְאֶה הִצְחִיקָה אֶת רוּתִי מְאֹד, כִּי חִיּוּךְ גָּדוֹל הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנֶיהָ. "אֲבָל מַלְכִּי, אֲנִי גָּרָה בְּבַיִת מִסְפַּר 62 דִּירָה 10, לֹא לְהֶפֶךְ! שָׁמַעְתְּ פַּעַם עַל בִּנְיָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ 62 דִּירוֹת?! בֶּטַח הַמִּכְתָּב נֶאֱבַד בַּדֹּאַר, תִּשְׁלְחִי לִי חָדָשׁ בְּבַקָּשָׁה?"
כְּשֶׁסִּפְּרָה רוּתִי לְאַבָּא עַל הַתַּקְרִית הַמְּשַׁעֲשַׁעַת, עָנָה: "זֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת!"
"לָמָּה?" הִתְפַּלְּאָה רוּתִי, וְאַבָּא הִסְבִּיר: "בַּמִּצְווֹת יֵשׁ לִפְעָמִים פְּרָטִים שֶׁאֵינֶנּוּ מְבִינִים מַדּוּעַ הֵם חֲשׁוּבִים. לָמָּה חָשׁוּב לַקָּבָּ"ה שֶׁנַּעֲשֶׂה דַּוְקָא כָּךְ וְלֹא אַחֶרֶת? אַךְ כְּפִי שֶׁצְּרִיכִים לִכְתֹּב אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁל הַמִּכְתָּב בְּצוּרָה מְדֻיֶּקֶת, אַחֶרֶת הוּא לֹא יַגִּיעַ לְיַעֲדוֹ, כָּךְ וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ חָשׁוּב לְהַקְפִּיד עַל כָּל פְּרָט קָטָן בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, גַּם אִם אֵינֶנּוּ מְבִינִים אוֹתוֹ עֲדַיִן".
