כְּשֶׁהִסְתַּלְּקָה שָׂרָה, אַבְרָהָם אָבִינוּ קָנָה חֶלְקַת קֶבֶר וְהֵחֵל לִכְבֹּשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּפֹעַל מַמָּשׁ. גַּם אֲנַחְנוּ לֹא נַחְשֹׁשׁ לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא שֶׁלָּנוּ בִּזְכוּת הַבְטָחַת ה' בַּתּוֹרָה.

הֵצַצְנוּ מֵהַחַלּוֹן, מְנַסִּים לְאַתֵּר אֶת מְקוֹר הָרַעַשׁ. מַחֲזֶה מוּזָר נִגְלָה לְעֵינֵינוּ: עֲרֵמַת דְּלָיִים הִתְגַּלְגְּלָה בְּמוֹרַד הַכְּבִישׁ, כְּשֶׁאַחֲרֵיהֶם רוֹדֵף אָדָם בְּמַדֵּי עוֹבְדֵי הַנִּקָּיוֹן שֶׁל הָעִירִיָּה. "הֵי, מְנַקֶּה חָדָשׁ!" יוֹנִי הִשְׁתַּחְרֵר בְּרֶגַע מִמִּטָּתוֹ, נִרְאֶה בָּרִיא לְגַמְרֵי. חִדּוּשִׁים תָּמִיד הִצִּיתוּ אֶת דִּמְיוֹנוֹ שֶׁל אָחִי הַתְּאוֹם. "אֲבָל מַה זֶּה, לָמָּה הוּא הֵבִיא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּלָיִים?"

תּוֹךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת הָיִינוּ שְׁנֵינוּ לְמַטָּה, לְבוּשִׁים, בְּרוּכִים וַאֲכוּלִים (הַכַּוָּנָה פָּשׁוּט שֶׁאָמַרְנוּ אֶת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר וְאָכַלְנוּ כַּמָּה עוּגִיּוֹת. אַף אֶחָד לֹא אָכַל אוֹתָנוּ, אַל תִּדְאֲגוּ). יוֹנִי הִסְכִּים סוֹף סוֹף לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּבְחָן בְּחֶשְׁבּוֹן. "אֵין לְךָ מַה לִּדְאֹג, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַחֹמֶר, וְחוּץ מִזֶּה נוּכַל לַעֲקֹב בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי הַמְּנַקֶּה הֶחָדָשׁ!" הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁלִּי כַּנִּרְאֶה שִׁכְנְעוּ אֶת יוֹנִי, וְכָעֵת הוּא צָעַד לְצִדִּי בָּרְחוֹב הַמּוֹבִיל אֶל בֵּית הַסֵּפֶר.

קוֹל דִּרְדּוּר הִקְפִּיץ אוֹתָנוּ שׁוּב, וְהַפַּעַם מַמָּשׁ מֵאֲחוֹרֵינוּ. יוֹנִי קָפַץ בִּגְמִישׁוּת מַפְתִּיעָה, תָּפַס דְּלִי פְּלַסְטִיק שָׁחֹר וְהִגִּישׁ אוֹתוֹ לַמְּנַקֶּה הֶחָדָשׁ. "סְלִיחָה אֲדוֹנִי, אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל לָמָּה אַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה דְּלָיִים?" אָחִי הִשְׁתַּדֵּל לְשַׁוּוֹת לְקוֹלוֹ אֶת הַטּוֹן הֲכִי מְנֻמָּס שֶׁהִכִּיר.

"בְּוַדַּאי!" הֵשִׁיב לוֹ הַמְּנַקֶּה בְּמִבְטָא עֲרָבִי בּוֹלֵט וְהֵעִיף מַבָּט בָּעֲרֵמָה שֶׁהָיְתָה כִּמְעַט בַּגֹּבַהּ שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ. "דְּלִי אֶחָד לִשְׁבֹּךְ בּוֹ מַיִם, אֶחָד לֶאֱסֹף אֶת הַלִּכְלוּךְ בִּמְטַאטֵא, אֶחָד לָשִׂים נְיָר לְמִחְזוּר, אֶחָד רַק לְקַרְטוֹנִים וְעוֹד חָמֵשׁ סְפֶּר, לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן. יֵשׁ לִי גַּם שְׁמוֹנָה מְטַאטְאִים, שֶׁאַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה חָסֵר. זֹאת זְכוּת גְּדוֹלָה לְנַקּוֹת אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַיְּהוּדִים, אֲנִי מִתְרַגֵּשׁ מְאֹד!"
הִבַּטְתִּי בּוֹ פְּעוּר פֶּה. עַד עַכְשָׁו אֲנִי לֹא בָּטוּחַ מַה הִפְתִּיעַ אוֹתִי יוֹתֵר - הַכַּמּוּת הָעֲצוּמָה שֶׁל צִיּוּד הַנִּקּוּי בּוֹ הִצְטַיֵּד, אוֹ הַצְהָרָתוֹ בְּקֶשֶׁר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. "מָה, אַתָּה מַאֲמִין שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא שֶׁלָּנוּ, הַיְּהוּדִים?"

"בֶּטַח!" עָנָה לִי בְּבִטָּחוֹן, "מָה, לֹא לְמַדְתֶּם עַל אַבְרָהָם הָאַבָּא שֶׁלָּכֶם? הוּא קָנָה אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּחֶבְרוֹן בְּמָלֵא כֶּסֶף! אֵין לָכֶם מַה לְּהִתְבַּיֵּשׁ לְהַגִּיד אֶת הָאֱמֶת - הָאֱלֹקִים שֶׁלָּכֶם הִבְטִיחַ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, אָז הִיא שֶׁלָּכֶם! כָּל הַכְּפָר שֶׁלִּי כְּבָר יוֹדֵעַ אֶת זֶה.."

"דָּוִד, שָׁכַחְתָּ?" לָחַשׁ לִי יוֹנִי בָּאֹזֶן, "הָרַבִּי אוֹמֵר שֶׁהָעוֹלָם מוּכָן לַגְּאֻלָּה, נָכוֹן? אָז הִנֵּה, הוֹכָחָה מוּחָשִׁית לָזֶה!"