אברהם אבינו נקרא לכתחילה אברם. לקראת ברית המילה הוסיף הקדוש-ברוך-הוא את האות ה' לשמו ומאז הוא נקרא אברהם. במסכת ברכות נאמר על כך, כי לאחר שניתן השם 'אברהם' אסור יותר להשתמש בשם 'אברם'. לפי דעה אחת, "כל הקורא לאברהם אברם – עובר ב(מצוות) עשה)", ולפי דעה אחרת, "עובר ב(איסור) לאו".
 
המהרש"א (רבי שמואל אליעזר אידל'ס) מתפלא מדוע איסור זה לא מופיע בספרות ההלכה. בחיבור "מגן אברהם" (לרבי אברהם גומבינר) כן מצוין להלכה כי "כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה ולאו", אך בחיבור "דגול מרבבה" (לרבי יחזקאל הלוי לנדא) חולק על כך וטענתו היא שאף אחד ממוני המצוות הקדמונים לא מציין איסור זה.
 
מדוע אכן לא מזכירים את האיסור? – על כך נאמרו כמה תירוצים. מהרי"ל (רבי יהושע לייב) דיסקין כותב כי האיסור היה זמני – רק בנוכחותו של אברהם. לאחר מותו התבטל האיסור (כמו שאין איסור לבזות אדם לאחר מותו).
 
אלא שאם כן, מדוע הגמרא כן מתייחסת לכך כאל איסור? הגמרא גם מקשה על נחמיה, שכותב: "אתה הוא השם האלוקים אשר בחרת באברם" (ומתרצת כי מכיוון שמדובר בתיעוד האירועים שלפני שינוי השם לאברהם, אין איסור בדבר) – ועל פי דבריו של מהרי"ל דיסקין לא היה מקום להקשות על נחמיה, שחי שנים רבות לאחר אברהם?!
 
בספר "בן יהוידע" (לרבי יוסף חיים מבגדאד, בעל "בן איש חי") מבואר, שהאיסור לקרוא 'אברם' היה תקף בחיי אברהם ויחזור לתוקף לאחר שאברהם יקום בתחיית המתים! (הוא מעיר, שהרמב"ם נמנע מלציין איסור זה, למרות שככלל הרמב"ם מתייחס להלכות שתחזורנה לתוקף בביאת המשיח, משום שגם בביאת המשיח עדיין לא יהיה איסור זה בתוקף כל עוד לא הייתה תחיית המתים)
 
לדעתו של "בן יהוידע", קושיית הגמרא על הכתוב בנחמיה היא, כיצד נוכל לעתיד לבוא, לאחר שאברהם יקום לתחייה והאיסור יחזור לתוקף, ללמוד מתוך הספר! (אמנם הרמב"ם פסק ש"כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר" – אך כבר ביארו מפרשי הרמב"ם כי אין הכוונה שספרים אלו ייגנזו, אלא שלא יהיה חיוב לקרוא בהם באופן קבוע).