הבריאה תלויה בבורא כל משך זמן קיומה, ואם תאבד את הקשר עמו – תפסיק (לא רק לחיות, אלא אפילו) להתקיים.
כל הפרטים החיים על פני כדור הארץ מבוססים על ביולוגיה אורגנית (כלומר, שהחומר פחמן מופיע כחלק יסודי של כל אבני הבניין הבסיסיות של החומרים מהם בנוי הגוף החי). העולם האי-אורגני (שפחמן איננו חלק ממרכיביו) נחשב כחסר-חיים. מדענים מאוניברסיטת גלזגו, סקוטלנד, טוענים כי הצליחו לבצע את השלבים הראשונים ביצירת "חיים" מתוך כימיקלים אי-אורגניים. פיתוח שיוכל להגדיר תחום חדש לחלוטין של "ביולוגיה אי-אורגנית".
לי קרונין, פרופסור לכימיה באוניברסיטת גלזגו, סקוטלנד, וצוות המחקר שלו, הדגימו דרך חדשה להכנת תאים כימיים אי-אורגניים. "אנו מנסים ליצור תאים אי-אורגניים (מחומרים שנחשבים ל"חסרי חיים") שיהיו מסוגלים להתפתח ולשכפל את עצמם ("להתרבות") כך שיהפכו בסופו של דבר לחיים. אפשר לכנות זאת ביולוגיה אי-אורגנית".
לא, לא מדובר ברובוטים. המטרה הגדולה הינה לבנות תאים כימיים מורכבים, בעלי תכונות דמויות-חיים, שיוכלו לסייע בידנו לפתח טכנולוגיה חדשה לחלוטין המבוססת על התפתחות עצמונית בעולם החומרים – סוג של טכנולוגיה אי-אורגנית חיה.
נשמע כמו מדע בדיוני? לנו דווקא נשמע ריאלי ומוכר. תכנים דומים מובאים בקבלה ובחסידות המתייחסים גם לחומרים כמו "אבנים ועפר" כאל נושאי חיים. החיים במקורם הם תכונה אלוקית. כל מה שנברא – טומן בחובו חיים, משום שמשמעותם האמיתית של חיים היא הנגיעה האלוקית של הבורא בנברא. משמעות זו איננה מותנית במולקולה בעלת הרכב כימי מסוים זה או אחר. החיים מבטאים את עצם תלותו הקיומית של
כל נברא בבורא.
בספר התניא מבוארים הדברים בדוגמא פשוטה: כאשר אדם יוצר כלי, הרי שלאחר תום תהליך היצירה אין הכלי זקוק עוד ליוצרו על מנת להמשיך ולהתקיים. מה שאין כן הבריאה. זו תלויה בבורא כל משך זמן קיומה, ואם תאבד את הקשר עמו – תפסיק (לא רק לחיות, אלא אפילו) להתקיים.
חשוב גם לדעת כי לחומרים אי אורגאניים יש לא רק חיים, אלא גם זיכרון מופלא. ועוד יותר מזה: בקרוב ממש, בגאולה השלמה, הם עתידים לדווח בקול רם וצלול על כל מה ש"ראו" ו"שמעו" בזמנים בהם
אנחנו לא היינו מודעים למודעות שלהם. וכמו שדורשים חז"ל: "קורות ביתו של אדם מעידין בו".
מה הן תעדנה – זה תלוי בנו ובמעשינו בכל זמן הגלות, בו אין אנו מרגישים במגוון החיים האלוקי הרוחש סביבנו. מה שבטוח, כדאי מאוד להתחיל כבר עתה להתייחס יותר בכבוד לדוממים, שכן בין אם הם אורגאניים ובין אם לאו – הם אכן חיים ובקרוב גם ידעו מזה כולם, כאמור.