"יֵשׁ! מְכִינִים כַּדּוּרֵי שׁוֹקוֹלָד!" צָהֲלוּ הַבָּנוֹת כַּאֲשֶׁר נִכְנְסָה הַמּוֹרָה אֶל הַכִּתָּה עִם שַׂקִּיּוֹת מִצְרָכִים בְּיָדָהּ.

"נָכוֹן מְאֹד בָּנוֹת, הַיּוֹם נָכִין יַחַד כַּדּוּרֵי שׁוֹקוֹלָד עִם כַּרְטִיסֵי בְּרָכָה לִכְבוֹד רֹאשׁ הַשָּׁנָה" חִיְּכָה הַמּוֹרָה. הִיא הִתְחִילָה לְהוֹצִיא מֵהַשַּׂקִּית בִּיסְקְוִיטִים, קָקָאוֹ, סֻכָּר וּמַרְגָּרִינָה. כַּמָּה מִתְנַדְּבוֹת חִלְּקוּ אֶת הֶחֳמָרִים וְכֻלָּן הֵחֵלּוּ לַעֲבֹד בְּשִׂמְחָה רַבָּה.

כֻּלָּן, אָמַרְנוּ? בְּעֶצֶם לֹא כֻלָּן. עֲדִי יָשְׁבָה בַּצַּד וּמַבָּט עָצוּב בְּעֵינֶיהָ. "מַה קָּרָה, עֲדִי?" שָׁאֲלָה אוֹתָהּ הַמּוֹרָה. "לֹא קִבַּלְתִּי בִּיסְקְוִיטִים" עָנְתָה עֲדִי, "הֵם נִגְמְרוּ בְּדִיּוּק כְּשֶׁהַתּוֹרָנִית הִגִּיעָה אֵלַי. עַכְשָׁו אֲנִי בִּכְלָל לֹא יְכוֹלָה לְהָכִין כַּדּוּרֵי שׁוֹקוֹלָד!"

אַחַת אַחַת נֶאֶסְפוּ בְּנוֹת הַכִּתָּה לְיַד שֻׁלְחָנָהּ שֶׁל עֲדִי. "מַה קָּרָה?" הִתְעַנְיְנוּ כֻּלָּן. "לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה?"

 "אַל תִּדְאֲגִי, עֲדִי!" אָמְרָה רִנַּת כְּשֶׁשָּׁמְעָה מַה קָּרָה, "הִנֵּה, אָבִיא לָךְ חֲצִי בִּיסְקְוִיט מִשֶּׁלִּי!"

"גַּם אֲנִי אָבִיא לָךְ חֲצִי בִּיסְקְוִיט!" "וַאֲנִי אָבִיא בִּיסְקְוִיט שָׁלֵם!" נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת מֵרַחֲבֵי הַכִּתָּה. עַד מְהֵרָה הִתְקַבְּצוּ כָּל הֶחֳמָרִים הַדְּרוּשִׁים לְמָנָה נוֹסֶפֶת שֶׁל כַּדּוּרֵי שׁוֹקוֹלָד, וְהַחִיּוּךְ שָׁב אֶל פָּנֶיהָ שֶׁל עֲדִי.

"אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מַקְסִים נַעֲשָׂה כָּאן כָּעֵת!" חִיְּכָה הַמּוֹרָה חִיּוּךְ שֶׁל נַחַת. "הִזְכַּרְתֶּן לִי סִפּוּר מְרַתֵּק, סִפּוּר שֶׁקָּרָה לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים".

עֲדָאֵל צָעַד בַּשַּׁיָּרָה הַשְּׂמֵחָה וְהַצִּבְעוֹנִית יַחַד עִם רַבִּים מִשְּׁכֵנָיו לָעֲיָרָה. יָדָיו נָשְׂאוּ סַל שֶׁל פֵּרוֹת טְרִיִּים וּמְשֻׁבָּחִים, רַגְלָיו רָקְדוּ כְּמוֹ מֵאֲלֵיהֶן וּפִיו לֹא פָּסַק מִלָּשִׁיר שִׁיר הוֹדָאָה לַה'. הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בָּהּ עָלוּ עַם יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶת פֵּרוֹת הַבִּכּוּרִים - הַפֵּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁצָּמְחוּ בַּשָּׂדֶה.

"אַבָּא" מָשַׁךְ אֱלִיצָפָן, בְּנוֹ הַקָּטָן, בְּשׁוּלֵי בִּגְדּוֹ שֶׁל עֲדָאֵל, "אֵינֶנִּי מֵבִין! מַדּוּעַ זֶה לֹא עָלִינוּ עַד עַתָּה אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְהָבִיא בִּכּוּרִים אֶל ה'? הֵן כְּבָר שָׁנִים מִסְפָּר כִּי יְבוּל מְשֻׁבָּח גָּדַל בִּשְׂדוֹתֵינוּ!"

עֲדָאֵל חִיֵּךְ וְעָנָה לִבְנוֹ הַקָּטָן בְּנַחַת: "הָבֵן, בְּנִי יַקִּירִי. אָנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים אָמְנָם, אַךְ מַה בַּאֲשֶׁר לְאַחֵינוּ הַיְּקָרִים? הֲלֹא חֵלֶק מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ עוֹד עֲסוּקִים בְּמִלְחָמוֹת עַל הָאָרֶץ, וְטֶרֶם קִבְּלוּ אֶת חֶלְקָם בָּהּ! יְהוּדִי יָכֹל לִשְׂמֹחַ בֶּאֱמֶת, רַק כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָיו הַיְּהוּדִים שֻׁתָּפִים עִמּוֹ בְּשִׂמְחָתוֹ!"