לעתיד לבוא תתבטל כל אפשרות למוות, כיוון שכל הטומאות למיניהן תיכחדנה מהעולם.
בזמן הגאולה השלמה נחיה חיים נצחיים ותופעת המוות לא תחול עלינו. וכמו שנאמר: "בילע המוות לנצח, ומחה השם אלוקים דמעה מעל כל פנים" (ישעיה כה, א). פירוש המילה "בילע" הוא, כלשון רש"י, "יכסנו ויעלימנו עולמית מישראל".
לאמתו של דבר, זהו המצב הטבעי שנקבע לכתחילה בעולם. רק בעקבות חטא עץ הדעת נגרם עונש המיתה לאדם הראשון ולכל צאצאיו אחריו, כפי שנאמר לו: "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". אם כן, בזמן הגאולה יחזור העולם למצבו המקורי, ולכן יחיו אז חיי נצח.
בהסתכלות מעמיקה יותר, תהיה נצחיות החיים שבזמן הגאולה נעלה יותר מזו שהייתה לפני חטא עץ הדעת. לפני חטא עץ הדעת אמנם החיים היו (אמורים להיות) נצחיים, אולם הם לא שללו אפשרות שיחול שינוי במצב (כפי שאכן קרה), משום שכבר הייתה אז בעולם מציאות של טומאה (שממנה מתהווה המוות). מה שאין כן לעתיד לבוא תתבטל כל אפשרות למוות, כיוון שכל הטומאות למיניהן תיכחדנה מהעולם.
כתוצאה מכך, גם לא תהיה הזדקנות. ההזדקנות הינה למעשה תהליך היחלשות שכביכול מתחיל את המוות. וכמאמרו המפורסם של רבנו בחיי: "התינוק, משעה שנולד מתחיל להתייבש". כלומר, למות. ממילא, כאשר לא תהיה מיתה – לא 'יתייבש' התינוק ולא תהיה שום תופעה של הזדקנות.
אמנם, משמע בכמה מקומות בחז"ל כי בסמוך לתחיית המתים ימותו כולם לרגע אחד. בזוהר הקדוש נאמר (בתרגום מארמית): "(מכך שנאמר) 'אני אמית ו(אחר כך) אחיה' – מכאן שבאותו הזמן, כל אלו שלא טעמו עדיין את טעם המוות – מהקדוש-ברוך-הוא יהיה להם המוות, ויקימם מיד. למה? כדי שלא יישאר מזוהמת העולם הזה כלום, ויהיה עולם חדש מעשי ידי הקדוש-ברוך-הוא". גם בגמרא מובא סיפור אודות רב אחאי בר רב יאשיה, שגופו נשאר שלם לאחר פטירתו, וכששאלוהו (לאחר פטירתו!) כיצד זה ייתכן והלוא נאמר "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"? ענה, שהשיבה אל העפר תתקיים "שעה אחת לפני תחיית המתים".
אולם הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מחדש, כי ניתן לצאת ידי החובה הזאת בשיבה רוחנית אל העפר. כלומר, להמית לחלוטין כל רגש של ישות ולחוש כעפר ממש. כך ייחסך מאתנו הצורך לשוב אל העפר כפשוטו.
מקורות: תלמוד בבלי שבת קנב, ב. זוהר חלק ב קח, ב. רבנו בחיי על בראשית א, כח. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: אגרות קודש חלק ג עמוד ר. ספר המאמרים מלוקט חלק ב עמוד רעז ואילך. ראשי דברים עם האדמו"ר ממונקאטש, כ"ד שבט תשמ"ח. שיחת י' שבט תשכ"ה. שיחת שבת פרשת בוא, ד' שבט תשמ"ח ועוד.