"אֲנִי מַעֲרִיכָה מְאֹד אֶת שְׁאֵלָתֵךְ, אֶסְתִּי" הֵגִיבָה הַמּוֹרָה, "וּשְׂמֵחָה לִרְאוֹת שֶׁאַתְּ מְפַרְגֶּנֶת לְחַבְרוֹתַיִךְ. הַאִם תַּסְכִּימִי שֶׁאֲסַפֵּר לִבְנוֹת הַכִּתָּה מַדּוּעַ הִגַּשְׁתְּ עֲבוֹדָה מְצֻמְצֶמֶת יַחֲסִית?"
דְּמָמָה שָׂרְרָה בַּכִּתָּה. כָּל בְּנוֹת הַכִּתָּה הִבִּיטוּ בְּעֵינַיִם מְצַפּוֹת אֶל עֵבֶר שֻׁלְחָנָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה חַיָּה, עָלָיו עָמְדָה עֲרֵמָה עָבָה וְצִבְעוֹנִית שֶׁל קְלָסֶרִים. הָיוּ אֵלּוּ עֲבוֹדוֹת הַגְּמָר שֶׁהֵכִינָה הַכִּתָּה בְּנוֹשֵׂא "גְּמִילוּת חֲסָדִים". עַל הָעֲבוֹדוֹת הָאֵלּוּ עָבְדוּ הַבָּנוֹת יוֹמָם וְלַיְלָה בְּמֶשֶׁךְ הַשְּׁבוּעַיִם הָאַחֲרוֹנִים: לִקְּטוּ פִּתְגָּמִים וּמְקוֹרוֹת, נִסְּחוּ, גָּזְרוּ, הִדְבִּיקוּ וְעִטְּרוּ. עַל כָּל אֶחָד מֵהַקְּלָסֶרִים עֲבֵי הַכָּרֵס נִכָּר כִּי הֻשְׁקְעוּ בּוֹ שָׁעוֹת רַבּוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה וּמַחְשָׁבָה.
"בְּתוֹר תַּמְרִיץ וְאוֹת הוֹקָרָה עַל עֲבוֹדַתְכֶן הַנִּפְלָאָה" הִכְרִיזָה הַמּוֹרָה חַיָּה לִפְנֵי שָׁבוּעַ, "יִזְכּוּ שְׁלֹושׁ הָעֲבוֹדוֹת הַמִּצְטַיְּנוֹת בַּכִּתָּה בִּפְרָס מְיֻחָד". כָּעֵת נָשְׂאוּ כֻּלָּן עֵינַיִם אֶל עֲרֵמַת הָעֲבוֹדוֹת הַבְּדוּקוֹת, מְחַכּוֹת לִשְׁמֹעַ - מִי זָכְתָה בַּפְּרָס הַמְּיֻחָל?
הַמּוֹרָה חַיָּה שָׁלְפָה שְׁנֵי קְלָסֶרִים מִתּוֹךְ הָעֲרֵמָה, הָאֶחָד סָגֹל וְהַשֵּׁנִי שָׁחֹר. "הָעֲבוֹדוֹת הַמִּצְטַיְּנוֹת הֵן שֶׁל רָחֵל, שֶׁל טַלְיָה, וְאַחֲרוֹנָה אַחֲרוֹנָה חֲבִיבָה.." הַמּוֹרָה נָבְרָה בְּתִיקָהּ וְהוֹצִיאָה קְלָסֶר נוֹסָף "הָעֲבוֹדָה שֶׁל אֶסְתִּי. יִישַׁר כֹּחַ לְכֻלְּכֶן עַל הָעֲבוֹדָה וְהַהַשְׁקָעָה!"
הַלַּחְשׁוּשִׁים הַנִּרְגָּשִׁים שֶׁפָּרְצוּ בַּכִּתָּה הֻפְסְקוּ בְּאַחַת לְמַרְאֵה אֶצְבַּע הֶחְלֵטִית שֶׁהוּנְפָה בָּאֲוִיר. הָיְתָה זוֹ אֶסְתִּי, בַּעֲלַת אַחַת הָעֲבוֹדוֹת הַמִּצְטַיְּנוֹת.
"כֵּן אֶסְתִּי, רָצִית לִשְׁאֹל מַשֶּׁהוּ?" פָּנְתָה אֵלֶיהָ הַמּוֹרָה.
"כֵּן" עָנְתָה אֶסְתִּי בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן, "רָצִיתִי לִשְׁאֹל לָמָּה הַמּוֹרָה נָתְנָה לָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי אוֹת הִצְטַיְּנוּת. הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי קְצָרָה וְלֹא כָּל כָּךְ מְקֻשֶּׁטֶת, יֵשׁ בָּנוֹת אֲחֵרוֹת בַּכִּתָּה שֶׁעָשׂוּ עֲבוֹדוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מַרְשִׁימוֹת וּמֻשְׁקָעוֹת מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי".
"אֲנִי מַעֲרִיכָה מְאֹד אֶת שְׁאֵלָתֵךְ, אֶסְתִּי" הֵגִיבָה הַמּוֹרָה, "וּשְׂמֵחָה לִרְאוֹת שֶׁאַתְּ מְפַרְגֶּנֶת לְחַבְרוֹתַיִךְ. הַאִם תַּסְכִּימִי שֶׁאֲסַפֵּר לִבְנוֹת הַכִּתָּה מַדּוּעַ הִגַּשְׁתְּ עֲבוֹדָה מְצֻמְצֶמֶת יַחֲסִית?"
אֶסְתִּי הִנְהֲנָה וְהַמּוֹרָה הֵחֵלָּה לְסַפֵּר: "לִפְנֵי כִּשְׁבוּעַיִם, בְּדִיּוּק בַּיּוֹם בּוֹ תִּכְנְנָה אֶסְתִּי לְהַתְחִיל בַּהֲכָנַת הָעֲבוֹדָה, פָּנְתָה אֵלֶיהָ אִמָּהּ וְסִפְּרָה לָהּ כִּי לִשְׁכֶנְתָּם נוֹלְדוּ זוּג תְּאוֹמִים לְמַזָּל טוֹב. יַחַד עִם הַשִּׂמְחָה הָרַבָּה, נִזְקְקָה הַשְּׁכֵנָה לְעֶזְרָה רַבָּה בַּבַּיִת. אֶסְתִּי לֹא חָשְׁבָה פַּעֲמַיִם, וּבַשְּׁבוּעַיִם הָאַחֲרוֹנִים בִּלְּתָה שָׁעוֹת רַבּוֹת בָּעֶזְרָה לַשְּׁכֵנָה. כַּמּוּבָן שֶׁנּוֹתַר לָהּ זְמַן מוּעָט בִּלְבַד לַהֲכָנַת הָעֲבוֹדָה, אוּלָם אֲנִי סְבוּרָה שאֶסְתִּי הֵכִינָה עֲבוֹדָה מִצְטַיֶּנֶת בְּיוֹתֵר בְּנוֹשֵׂא גְּמִילוּת חֲסָדִים - עֲבוֹדָה מַעֲשִׂית!
זְכֹרְנָה, כִּי בִּזְכוּת מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד שֶׁנַּעֲשֶׂה, גַּם ה' יַעֲשֶׂה עִמָּנוּ חֶסֶד בִּימֵי הַדִּין הַמִּתְקָרְבִים, וְיַחְתֹּם אוֹתָנוּ לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה, שָׁנָה שֶׁל גְּאֻלָּה!"
(עַל פִּי לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת חֵלֶק ל"ד רְאֵה - אֱלוּל, תשמ"ח)
