לְהַאֲמִין - זֶה קַל מְאֹד. אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים שֶׁבָּרִיא מְאֹד לִשְׁתּוֹת מַיִם, אַ שׁוֹתִים קוֹלָה; אָנוּ מְשֻׁכְנָעִים שֶׁהָאֲוִיר בַּכְּפָר נָקִי הַרְבֵּה יוֹתֵר וּמַמְשִׁיכִים לָגוּר בָּעִיר; הַרְבֵּה מְאֹד אֲנָשִׁים בְּטוּחִים שֶׁהָעִשּׁוּן מַזִּיק לַבְּרִיאוּת - וּבְכָל זאֹת מְעַשְּׁנִים סִיגַרְיוֹת בְּשַׁרְשֶׁרֶת... לְהַאֲמִין זֶה קַל מְאֹד, אֲבָל א מַסְפִּיק. זוֹכְרִים אֶת הָרמְבַּ"ם?

הָרמְבַּ"ם מַדְגִּישׁ - צָרִי לְהַאֲמִין בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַכּוֹת לְבִיאָתוֹ! אַחֶרֶת, הָאֱמוּנָה שֶׁמָּשִׁיחַ אָכֵן עוֹמֵד לָבוֹא הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת מִין מַשֶּׁהוּ שֶׁזּוֹכְרִים אוֹתוֹ פַּעַם בְּשָׁנָה (בְּלֵיל הַסֵּדֶר, אוּלַי?), וּבִשְׁאָר הַיָּמִים - שׁוֹכְחִים.

לְהַאֲמִין כְּמוֹ שֶׁצָּרִי - פֵּרוּשׁוֹ לָדַעַת שֶׁכָּל פְּעֻלָּה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, כָּל תָּכְנִית שֶׁאָנוּ מְתַכְנְנִים, אֲפִלּוּ כָּל יוֹם שֶׁמַּתְחִיל - יִתָּכֵן מְאֹד מְאֹד שֶׁיִּקָּטַע בָּאֶמְצַע - כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא! אֶתְכֶם א יִתְפְּסוּ אַף פַּעַם אוֹמְרִים: "אוּלַי כְּשֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא" בְּתוֹר בִּטּוּי שֶׁבָּא לְהַחְלִיף אֶת "אַף פַּעַם" אוֹ "עוֹד מִילְיוֹן שָׁנָה..." נָכוֹן? אוֹי וַאֲבוֹי לָהּ לֶאֱמוּנָה שֶׁכָּזוֹ! אֲנַחְנוּ נַכְנִיס לִלְשׁוֹננֵוּ מִלִּים הֲפוּכוֹת - "אֵיפֹה יִהְיֶה הַכֶּנֶס? בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, כַּמּוּבָן! רַק אִם מָשִׁיחַ יִתְעַכֵּב חָלִילָה אָז בַּמַּתְנָ"ס". "נִפְגָּשִׁים אַחַר הַצָּהֳרַיִם? בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא מָה? רַק אִם... אָז מִתַּחַת לְעֵץ הַזַּיִת בַּשְּׁכוּנָה."

הֵבַנְתֶּם אֶת הָעִקָּרוֹן? יֹפִי - כִּי זוֹהִי מַשְׁמָעוּתָהּ הָאֲמִתִּית שֶׁל הָאֱמוּנָה!