יְהוּדָה שָׁתַק בְּמֶשֶׁךְ כָּל זְמַן אֲרוּחַת הָעֶרֶב. "מַה קָּרָה לְךָ, יְהוּדָה?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אֶחָיו. אָכֵן, מְאֹרָע נָדִיר מִתְרַחֵשׁ הַיּוֹם... יְהוּדָה הוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל מֵהַפַּטְפְּטָנִים שֶׁבְּמִשְׁפַּחַת לְוִין. אָז מַדּוּעַ הַיּוֹם הוּא שִׁנָּה מֵהֶרְגֵּלוֹ?

לְבַסּוֹף, פָּצָה יְהוּדָה אֶת פִּיו: "הַכֹּל בִּגְלַל גָּדִי הַזֶּה!" אָמַר בְּכַעַס, "דּוֹאֵג רַק לְעַצְמוֹ! כָּל הַמִּשְׂחָק הוּא קָרָא לַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּדּוּר, וְלֹא שִׁתֵּף אַף אֶחָד! בַּסּוֹף אֲנִי בְּקֹשִׁי הִשְׁתַּתַּפְתִּי.." סִיֵּם בְּעֶלְבּוֹן וְהָלַךְ לְחַדְרוֹ.

בַּחֶדֶר עָמְדָה שׁוֹשִׁי, אֲחוֹתוֹ בַּת הָאַרְבַּע, וְקִרְצְפָה אֶת הַמַּרְאָה בְּמֶרֶץ. "מָה אַתְּ עוֹשָׂה?" שָׁאַל אוֹתָהּ יְהוּדָה, "הַמַּרְאָה כְּבָר מְצֻחְצַחַת, לֹא צָרִיךְ לְנַקּוֹת אוֹתָהּ!"

"לֹא נָכוֹן, הַמַּרְאָה מְלֻכְלֶכֶת, יֵשׁ עָלֶיהָ שׁוֹקוֹלָד!" טָעֲנָה שׁוֹשִׁי בְּתֹקֶף, "תִּרְאֶה!"

יְהוּדָה הִסְתַּכֵּל לַכִּוּוּן עָלָיו הִצְבִּיעָה אֲחוֹתוֹ וּפָרַץ בִּצְחוֹק. "זוֹ לֹא הַמַּרְאָה, פָּשׁוּט הָאַף שֶׁלָּךְ הִתְלַכְלֵךְ בְּמִמְרַח שׁוֹקוֹלָד כְּשֶׁאָכַלְתְּ אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב. בָּרֶגַע שֶׁתִּשְׁטְפִי אֶת פָּנַיִךְ - יֵעָלֵם הַלִּכְלוּךְ גַּם מֵהַמַּרְאָה".

שׁוֹשִׁי צָחֲקָה וְהָלְכָה לִשְׁטֹף אֶת פָּנֶיהָ, כְּשֶׁלְּפֶתַע נָפְלוּ עֵינָיו שֶׁל יְהוּדָה עַל כִּתּוּב שֶׁהִתְנוֹסֵס עַל הַמַּרְאָה: "הַזּוּלַת הוּא הָרְאִי".

'אִם הַזּוּלַת - הֶחָבֵר - הוּא כְּמוֹ מַרְאָה' הִרְהֵר יְהוּדָה בְּקוֹל, 'זֶה אוֹמֵר שֶׁהִתְנַהַגְתִּי בְּדוֹמֶה לְמַה שֶּׁעָשְׂתָה קֹדֶם אֲחוֹתִי שׁוֹשִׁי. כִּי אִם רָאִיתִי חִסָּרוֹן אֵצֶל הֶחָבֵר - זֶהוּ סִימָן שֶׁעָלַי לְתַקֵּן אֶת הַחִסָּרוֹן הַזֶּה בְּתוֹכִי. אִם כָּךְ, אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּן עַל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ בַּחֲבֵרִי - הַ"מַּרְאָה" - זֶה יְתֻקַּן מִמֵּילָא!'

יְהוּדָה מִהֵר לָצֵאת אֶל הַמִּטְבָּח. "אִמָּא, הַאִם אַתְּ צְרִיכָה עֶזְרָה בִּשְׁטִיפַת הַכֵּלִים?"