קורח ועדתו נבלעו באדמה לאחר שחוללו מחלוקת נגד משה רבינו. כמה פרשיות לאחר מכן (בפרשת פינחס) מונה התורה את משפחות בני ישראל, ומציינת שם: "ובני קורח לא מתו". רש"י מסביר על כך, כי אמנם הם היו מעורבים במחלוקת, אך הם הרהרו תשובה בליבם ולכן "נתבצר להם מקום גבוה בגיהנום וישבו שם".
 
מה פשרו של עונש מוזר זה? האם הם נבלעו באדמה או ניצלו? על פי העולה מפשט הפסוקים בהמשך, מסתבר לומר שבני קורח ניצלו בסופו של דבר ואף יצאו מהם משפחות שלמות. הצאצא המפורסם ביותר שלהם הוא שמואל הנביא. כיצד בדיוק הם ניצלו?
 
– בדיוק כמו הרהורי התשובה שלהם. הרהורי התשובה היו נסתרים בלב פנימה, וכלפי העם נראה שהם עומדים במרדם יחד עם כל עדת קורח. לכן גם הצלתם הייתה נסתרת, ובגלוי נראה כי הם נענשים כמו כולם. בגלוי, כולם ראו את בליעתם המחרידה באדמה, ורק לאחר מכן נוצר להם מקום מפלט ניסי – נסתר – בעמקי השאול, ממנו יצאו בחיים.
 
בני קורח היו בתחילה בדיוטה תחתונה ביותר – מראשי המסיתים נגד משה רבינו, יחד עם אביהם ועם דתן ואבירם. גם ברגע האחרון, כאשר התחרטו, הם המשיכו בגלוי ליטול חלק במחלוקת ורק בלבם הרהרו תשובה – ובכל זאת הרהור התשובה הציל ורומם אותם. עד כדי כך, שהם גם זכו ששירתם תיכלל בספר תהילים (כל הפרקים שמוזכר בתחילתם כי הם שייכים 'לבני קורח').
 
מכאן אנו יכולים להבין את עומק דברי הרמב"ם: "שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין". הגאולה תלויה בתשובה, אך די בכוחו של הרהור תשובה בלב כדי לחולל נפלאות ולהביא בפועל את הגאולה השלמה.
 
(ליקוטי שיחות חלק לג עמוד 170)