בגאולה ימשיכו לתת ללויים מעשר והם יתנו ממנו 'תרומת מעשר' לאהרון.
ישנה מצווה להפריש מעשר מכל יבול אדמה ולהעניקו ללוי. הסיבה המוצהרת למצווה היא העובדה ששבט לוי לא קיבל נחלת אדמה בארץ ישראל, ולכן ציווה הקדוש-ברוך-הוא לתת לבני השבט מעשרות כדי להתקיים. בגאולה השלמה מובטחת אדמה לבני לוי. כך כותב הרמב"ם, כי בשטחי ארץ ישראל שיתווספו בזמן הגאולה, יהיה לשבט לוי חלק כמו לכל עם ישראל. ומסיק הראב"ד (רבי אברהם בן דויד), כי על פי זה כבר לא תהיה הצדקה לתת ללויים מעשרות.
על כך מתעוררת שאלה גדולה: בגמרא נאמר שכאשר יקום אהרון הכוהן לתחייה יעניקו לו הלויים 'תרומת-מעשר' – עשירית מתוך המעשרות שהם מקבלים מבני ישראל. וכמו שנאמר: "ונתתם ממנו את תרומת השם לאהרן הכהן" (במדבר יח, כח). ואם לעתיד לבוא, הלויים לא יקבלו מעשר, ממה הם יפרישו תרומה לאהרון הכוהן?
בספר "פרשת דרכים" (לרבי יהודה רוזאניס, בעל 'משנה למלך') מתורץ, כי לא כל הלויים יקבלו אדמות באותם שטחים, אלא רק חלקם. לאותם לויים שלא יהיו אדמות ימשיכו לתת מעשרות, והם אלו שיפרישו 'תרומת מעשר' לאהרון הכוהן. אולם ה"חתם סופר" (רבי משה סופר) מסביר זאת אחרת: הקרקע עצמה שיקבלו הלויים נחשבת כמעשר מכלל הקרקעות של עם ישראל. ואם כן, מהיבולים של אותן אדמות יפרישו הלויים עשירית ויתנו לאהרון, וזו למעשה תהיה 'תרומת המעשר' שלהם.
הסברים אלו תלויים במסקנתו האמורה של הראב"ד. אולם בספר "מנחת חינוך" (לרבי נפתלי באב"ד) ובמקורות נוספים נכתב, כי החיוב להפריש מעשר אינו תלוי בכך שאין ללויים נחלה בארץ, אלא זהו שכר ללויים תמורת עבודתם בבית המקדש. ואם כן, גם בגאולה ימשיכו לתת ללויים מעשר והם יתנו ממנו 'תרומת מעשר' לאהרון.
שאלה נוספת היא למי בדיוק יתנו את המעשר? כידוע, עזרא הסופר קנס את הלויים שלא יתנו את המעשרות להם אלא לכוהנים, כיון שהם (הלויים) לא סייעו בבניית בית המקדש השני. ומוכח בגמרא, שהגזירה המשיכה גם לאחר פטירת עזרא. האם בגאולה ישובו לתת את המעשרות ללויים? – בספר "מנחת חינוך" מוכרע שהקנס היה תקף רק בזמן שמצוות המעשר היא רק מדרבנן, אבל בגאולה השלמה, כאשר תחזור מצוות המעשר להיות מן התורה – היא גם תחזור למתכונתה המקורית והמעשרות יינתנו ללויים.
מקורות: תלמוד בבלי סנהדרין צ, ב. משנה תורה לרמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג הלכה יא, ובהשגות הראב"ד, כסף משנה ומשנה למלך שם. פרשת דרכים דרך הקודש דרוש ששי. חתם סופר. מנחת חינוך מצוות שצז, תח. ליקוטי שיחות חלק לח עמוד 103 ואילך.