יַלְדֵי מִשְׁפַּחַת כַּץ קָמוּ בֹּקֶר אֶחָד וְהֻפְתְּעוּ לְגַלּוֹת שֶׁרִצְפַּת הַסָּלוֹן שֶׁלָּהֶם שִׁנְּתָה אֶת מַרְאֶה בִּן לַיְלָה.

"מַה קָּרָה לַסָּלוֹן שֶׁלָּנוּ?!" הִקְשָׁה יְהוּדָה. "אוּלַי אַבָּא וְאִמָּא הֶחְלִיטוּ לִפְתֹּחַ חֲנוּת בְּרִיסְטוֹלִים" הִצִּיעָה תָּמָר בְּחִיּוּךְ שׁוֹבָב.

וְאָכֵן, רִצְפַּת הַסָּלוֹן הָיְתָה מְכֻסָּה כֻּלָּהּ בְּמִסְפַּר בְּרִיסְטוֹלִים גְּדוֹלִים, מְחֻלָּקִים לְמִשְׁבְּצוֹת. אַךְ לַיְּלָדִים לֹא נוֹתַר זְמַן רַב לִתְהִיּוֹת. כַּעֲבֹר רֶגַע יָצְאָה אִמָּא מֵהַמִּטְבָּח וְהִכְרִיזָה בְּחִיּוּךְ: "הַפְתָּעָה! קַבְּלוּ אֶת קַיְטָנַת אִמָּא!"

לְמַרְאֵה חֹסֶר הַהֲבָנָה עַל פְּנֵי יְלָדֶיהָ, הִסְבִּירָה אִמָּא: "הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל מִתְקָרֵב, וְהַשָּׁנָה הֶחְלַטְתִּי שֶׁנַּעֲשֶׂה לָנוּ קַיְטָנָה מְיֻחֶדֶת - קַיְטָנָה בֵּיתִית. הַבְּרִיסְטוֹלִים שֶׁלִּפְנֵיכֶם מְחֻלָּקִים לְפִי יְמֵי הַחֻפְשָׁה, וְכָל אֶחָד מֻזְמָן לִכְתֹּב בָּהֶם דְּבָרִים שֶׁהָיָה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת. בְּעוֹד מִסְפַּר יָמִים נִתְלֶה עַל הַקִּיר אֶת הַתָּכְנִית הַסּוֹפִית לַקַּיְטָנָה שֶׁלָּנוּ".

"אֵיזֶה כֵּיף!" קָרְאוּ הַיְּלָדִים, "תּוֹדָה לָךְ, אִמָּא!". הֵם פָּנוּ לִרְשֹׁם רַעְיוֹנוֹת מְגֻוָּנִים בַּלּוּחַ הָעֲנָק שֶׁעַל הָרִצְפָּה, וְחִכּוּ בְּמֶתַח לִרְאוֹת אֵלּוּ מֵהָרַעְיוֹנוֹת יִכָּנְסוּ לַתָּכְנִית הַסּוֹפִית.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר נִתְלְתָה עַל הַקִּיר הַתָּכְנִיָּה הַמֻּבְטַחַת. הַיְּלָדִים, שֶׁחָזְרוּ כָּל אֶחָד מִמְּקוֹם לִמּוּדָיו, הִתְגּוֹדְדוּ בְּסַקְרָנוּת לְיַד הַקִּיר.
"הַתָּכְנִית מַמָּשׁ יָפָה, אִמָּא!" אָמְרָה תָּמָר, "אֲבָל לָמָּה בִּתְחִלַּת כָּל יוֹם צִיַּנְתְּ כּוֹכָבִית?"

אִמָּא הָיְתָה בְּאֶמְצַע לִישַׁת בָּצֵק לְחַלּוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת. "אֲנִי בְּדִיּוּק עוֹמֶדֶת לְהַפְרִישׁ חַלָּה" עָנְתָה לְתָמָר שֶׁלֹּא מִמִּין הָעִנְיָן, "בּוֹאִי וְתַעֲנִי אָמֵן עַל הַבְּרָכָה. בְּעֶצֶם, הַמִּצְוָה הַזּוֹ קְשׁוּרָה בְּדִיּוּק לַשְּׁאֵלָה שֶׁלָּךְ" הוֹסִיפָה בְּמִסְתּוֹרִיּוּת.

כָּל הַיְּלָדִים הִתְאַסְּפוּ בַּמִּטְבָּח. אִמָּא נָטְלָה אֶת יָדֶיהָ, תָּרְמָה מַטְבֵּעַ לְקֻפַּת הַצְּדָקָה וְהוֹצִיאָה מֵהַבָּצֵק חֲתִיכָה לֹא גְּדוֹלָה. "בָּרוּךְ אַתָּה ה'... אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ... לְהַפְרִישׁ חַלָּה" בֵּרְכָה בְּכַוָּנָה, וְאָז פָּנְתָה אֶל הַיְּלָדִים וְסִפְּרָה לָהֶם:

"בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם וְהַכֹּהֲנִים הָיוּ טְהוֹרִים, הָיָה כָּל יְהוּדִי נוֹתֵן חֵלֶק מְסֻיָּם מֵהַבָּצֵק שֶׁהֵכִין לַכֹּהֵן. הַכֹּהֲנִים אֵינָם טְהוֹרִים וְלָכֵן אָנוּ שׂוֹרְפִים אֶת הַחֲתִיכָה שֶׁהִפְרַשְׁנוּ וְלֹא נוֹתְנִים אוֹתָהּ לַכֹּהֵן. אַךְ מִצְוָה זוֹ מַזְכִּירָה לָנוּ לָתֵת מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, אֶת הַהַתְחָלָה, אֶת הַחֵלֶק הַטּוֹב בְּיוֹתֵר - לַה'.

"זוֹהִי גַּם הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁסִּמַּנְתִּי כּוֹכָבִית בִּתְחִלַּת כָּל יוֹם בְּתָכְנִית הַקַּיְטָנָה שֶׁלָּנוּ" פָּנְתָה אִמָּא אֶל תָּמָר, "כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁכָּל יוֹם אֲנַחְנוּ פּוֹתְחִים בְּדָבָר קָדוֹשׁ, כְּמוֹ תְּפִלָּה לְמָשָׁל, וְכָךְ נוֹתְנִים אֶת הַיּוֹם שֶׁלָּנוּ לַה'!"