"דַּוְקָא לֹא" חִיְּכָה אִמָּא, "הֵם תָּרְמוּ רַק שֵׁשׁ עֲגָלוֹת, בְּדִיּוּק מִסְפַּר הָעֲגָלוֹת שֶׁנִּדְרַשׁ כְּדֵי לָשֵׂאת אֶת כָּל הַחֲלָקִים בְּצִמְצוּם וְלֹא יוֹתֵר".
אַהֲרֹן יָשַׁב כָּל אַחַר הַצָּהֳרַיִם וְהִשְׁתַּעֲמֵם. בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא חֲסֵרָה לוֹ תַּעֲסוּקָה - הוּא מְשַׂחֵק עִם חֲבֵרָיו לַכִּתָּה בַּמִּגְרָשׁ הַשְּׁכוּנָתִי וְעוֹלֶה הַבַּיְתָה עָיֵף וּמְיֻזָּע רַק לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב. אַךְ הַיּוֹם הַמַּצָּב שׁוֹנֶה. מָחָר יֵעָרֵךְ מִבְחָן מְסַכֵּם בְּתוֹרָה, וְכָל יַלְדֵי הַכִּתָּה שְׁקוּעִים עָמֹק בְּתוֹךְ הַסְּפָרִים.
וּמָה עִם אַהֲרֹן, תִּשְׁאֲלוּ? אַהֲרֹן עָבַר בִּיעָף עַל הַחֹמֶר וְסִיֵּם אֶת כֻּלּוֹ תּוֹךְ שָׁעָה וָחֵצִי. אָמְנָם הוּא לֹא יֵדַע אוֹתוֹ בְּרָמָה גְּבוֹהָה כָּל כָּךְ, אַךְ מִבְּחִינָתוֹ מַסְפִּיק לְקַבֵּל שִׁבְעִים בַּמִּבְחָן. בֵּינְתַיִם בַּזְּמַן הַפָּנוּי שֶׁנּוֹתַר לוֹ הוּא מְנַסֶּה לְשַׂחֵק בְּשַׁחְמָט עִם עַצְמוֹ, לְלֹא הַצְלָחָה.
"אִמָּא, מְשַׁעֲמֵם לִי!" פָּנָה לְעֵבֶר הַמִּטְבָּח, שָׁם הָיְתָה אִמּוֹ עֲסוּקָה בַּהֲכָנַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב.
"וּמָה עִם הַמִּבְחָן הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לָכֶם מָחָר, כְּבָר סִיַּמְתָּ לִלְמֹד?!" שָׁאֲלָה אִמָּא בִּפְלִיאָה.
"אֶממ.. לֹא מַמָּשׁ סִיַּמְתִּי, אֲבָל.. הֶחְלַטְתִּי שֶׁזֶּה מַסְפִּיק" עָנָה אַהֲרֹן.
"אַתָּה מַזְכִּיר לִי בְּדִיּוּק סִפּוּר מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ" חִיְּכָה אִמָּא. "בְּעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים, נָשִׂיא אֶחָד בְּכָל שֵׁבֶט. כַּאֲשֶׁר בָּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן - הַבַּיִת לַה', הַנְּשִׂיאִים תָּרְמוּ עֲגָלוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן נָשְׂאוּ אֶת הַחֲלָקִים הַכְּבֵדִים שֶׁל הַמִּשְׁכָּן".
"בֶּטַח הֵם תָּרְמוּ הֲמוֹן עֲגָלוֹת!" נָצְצוּ עֵינָיו שֶׁל אַהֲרֹן.
"דַּוְקָא לֹא" חִיְּכָה אִמָּא, "הֵם תָּרְמוּ רַק שֵׁשׁ עֲגָלוֹת, בְּדִיּוּק מִסְפַּר הָעֲגָלוֹת שֶׁנִּדְרַשׁ כְּדֵי לָשֵׂאת אֶת כָּל הַחֲלָקִים בְּצִמְצוּם וְלֹא יוֹתֵר".
"אוּלַי זֶה בִּגְלַל שֶׁהֵם הָיוּ עֲנִיִּים? לֹא, בְּעֶצֶם לָמַדְנוּ בַּכִּתָּה שֶׁהַנְּשִׂיאִים הָיוּ עֲשִׁירִים!" הִתְלַבֵּט אַהֲרֹן. "אָז לָמָּה הֵם תָּרְמוּ כַּמּוּת כָּל כָּךְ מְצֻמְצֶמֶת?!"
אִמָּא הִדְלִיקָה אֶת הָאֵשׁ תַּחַת אַחַד הַסִּירִים, עִרְבְּבָה אֶת הַסִּיר הַשֵּׁנִי וְהִתְחִילָה לִקְצֹץ סָלַט יְרָקוֹת. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הֵשִׁיבָה: "הַנְּשִׂיאִים בָּאִים לְלַמֵּד אוֹתָנוּ לְנַצֵּל עַד הַסּוֹף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ. לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן, לְנַצֵּל אֶת הַכֹּחוֹת וְהַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁהַקָּבָּ"ה נָתַן לָנוּ. יֵשׁ לִי רַעְיוֹן - קַח קֻבִּיַּת שׁוֹקוֹלָד מֵהָאָרוֹן וְנַצֵּל אוֹתָהּ כְּדֵי לְקַבֵּל כֹּחַ וְלִלְמֹד עוֹד קְצָת לַמִּבְחָן..."
(עַל פִּי לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת חֵלֶק כ"ח עמ' 40)
