הציפייה לגאולה היא מהדברים העיקריים המזרזים ומביאים את הגאולה. במדרש נאמר: "רבי שמעון בן יוחאי אומר ... בשלושה דברים עתידים (ישראל) למאוס – במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבנין בית המקדש... אמר רבי שמעון בן מנסיא: אין ישראל רואין סימן גאולה עד שיחזרו ויתבעו שלושתם" (אגב, מכאן רואים שצריכים לבקש על המשיח (מלכות בית דויד) במיוחד, ולא רק גאולה באופן כללי).
 
כידוע, חל איסור על מעביד לעכב את שכר פועליו, אולם העיכוב נחשב להלנת שכר רק מרגע שהפועלים תובעים את שכרם. כך נפסק ב"שולחן ערוך". אנחנו נחשבים ל"פועליו" של הקדוש-ברוך-הוא בקיום התורה והמצוות, ושכרנו הוא הגאולה השלמה. עלינו אפוא לתבוע את שכרנו, כי כך נגרום לקדוש-ברוך-הוא להביא לנו את הגאולה מיד כדי להימנע מהלנת שכר כביכול.
 
וכך כותב בעל "חפץ חיים" (הרב ישראל מאיר הכהן מראדין): "כמה פעמים ביום אנו מבקשים על הגאולה, אולם הבקשה לבד אינה מספקת. יש לתבוע את הגאולה, כפועל שכיר המבקש את שכרו... שאם אינו תובע – אין חיוב לתת את שכרו בו-ביום. כן אנו צריכים לתבוע את גאולתנו".
 
בספר "בית אלוקים" להמבי"ט (הרב משה בן יוסף טראני) נכתב, כי כל התפילות על הגאולה מתקבלות ואף אחת אינה שבה ריקם. ישנה כמות מסוימת של תפילות שהקדוש-ברוך-הוא רוצה שנצבור, וברגע שנגיע לכמות הרצויה תבוא מיד הגאולה. נמצא, שבקשתנו היום לגאולה קרובה להתקבל יותר מבעבר, כי היא מתווספת אל כל הבקשות השמורות מכל הדורות. ובלשונו: "וכיון שתפילת האחרונים קרובה להתקבל... יותר ראוי ומחוייב לדורות האחרונים לשוב בתשובה שלימה לפניו בתפילה ובצדקה, כדי שיזכו לגאולה הקרובה אליהם".
 
בספר "אבקת רוכל" (לרבי יוסף קארו) מופיעה תשובה לפיה היום זו ממש מצווה להתחנן על הגאולה: "ועל שאלתך השניה, אם כעת נשתנה הזמן ומותר לדחוק את הקץ, כדברך כן הוא, שלעת עתה נשתנה הזמן ולא לבד שמותר להרבות בתחנונים עבור הגאולה, אלא גם מצווה הוא".