"חֲמוּדָה, הָאוֹתִיּוֹת לֹא כְּתוּבוֹת עַל הַחַמְרָן בְּטוּשִׁים כְּמוֹ שֶׁאַתֶּן מְצַיְּרוֹת בַּגַּן בְּדֶרֶךְ כְּלָל. הָאוֹתִיּוֹת הָיוּ חֲרוּתוֹת - חֲקוּקוֹת - עַל הַחַמְרָן, וְלָכֵן הֵן לֹא נִמְחָקוֹת כָּל כָּךְ בְּקַלּוּת!" הִסְבַּרְתִּי לָהּ.
הָיִיתִי שְׁקוּעָה בַּלִּמּוּד לְמִבְחָן חָשׁוּב כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי רְעָשִׁים מוּזָרִים עוֹלִים מִכִּוּוּן חֲדַר הַיְּלָדִים. לָלֶכֶת אוֹ לֹא לָלֶכֶת? הִתְלַבַּטְתִּי לְרֶגַע, אַךְ כְּשֶׁהִתְגַּבֵּר הָרַעַשׁ מִהַרְתִּי לְשָׁם וְגִלִּיתִי אֶת שָׂרִית, אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, בּוֹכָה בְּכִי תַּמְרוּרִים.
"מַה קָּרָה לָךְ, שָׂרִית?" שָׁאַלְתִּי.
"נִשְׁפְּכוּ פֹּה מַיִם.." שָׂרִית נֶחְנְקָה מִדְּמָעוֹת וְהִתְקַשְּׁתָה לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַסְבִּיר. שַׂמְתִּי לֵב לִשְׁלוּלִית מַיִם שֶׁנִּקְוְתָה בְּאֵזוֹר הָאָרוֹן, כַּנִּרְאֶה נִשְׁפַּךְ שָׁם מַשֶּׁהוּ.
"הֶחְלַקְתְּ בַּמַּיִם, אוּלַי?" נִסִּיתִי לְנַחֵשׁ, "קִבַּלְתְּ מַכָּה?"
"לֹא.. אֲבָל הַיְּצִירוֹת מֵהַגַּן נֶהֶרְסוּ.." הִסְבִּירָה אֲחוֹתִי. "הֵכַנּוּ יְצִירָה מְיֻחֶדֶת בַּגַּן, שָׁמַרְתִּי אוֹתָהּ בַּמְּגֵרָה שֶׁלִּי וְעַכְשָׁו הִיא בֶּטַח נֶהֶרְסָה בַּמַּיִם.." וְכָאן הִתְחַדֵּשׁ בִּכְיָהּ בְּקוֹל רָם עוֹד יוֹתֵר.
"בּוֹאִי נְחַפֵּשׂ יַחַד אֶת הַיְּצִירָה" נִסִּיתִי לְנַחֵם אוֹתָהּ, "תִּרְצִי לְהַרְאוֹת לִי אוֹתָהּ לַמְרוֹת שֶׁהִיא נֶהֶרְסָה? בֶּטַח יִרְאוּ עֲדַיִן כַּמָּה שֶׁהִיא הָיְתָה מְיֻחֶדֶת!"
שָׂרִית הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ וּפָנְתָה אֶל הַמְּגֵרָה בָּהּ הִיא שׁוֹמֶרֶת אֶת הָ"אוֹצָרוֹת" שֶׁלָּהּ. הִיא הוֹצִיאָה מִשָּׁם בָּזֶה אַחַר זֶה דַּפֵּי צִיּוּרִים סְפוּגֵי מַיִם, אַךְ לְפֶתַע פָּרְצָה קְרִיאַת שִׂמְחָה מִפִּיהָ: "יֵשׁ! זֶה לֹא נֶהֱרַס!"
הַיְּצִירָה אָכֵן הָיְתָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. הָיוּ אֵלּוּ 'לוּחוֹת הַבְּרִית' עֲשׂוּיִים מֵחַמְרָן - חֹמֶר זָהֹב בּוֹ חָקְקוּ אוֹתִיּוֹת. לְהַפְתָּעָתָהּ הָרַבָּה שֶׁל שָׂרִית - הָאוֹתִיּוֹת הֶחְזִיקוּ מַעֲמָד וְלֹא נֶהֶרְסוּ בַּמַּיִם.
"חֲמוּדָה, הָאוֹתִיּוֹת לֹא כְּתוּבוֹת עַל הַחַמְרָן בְּטוּשִׁים כְּמוֹ שֶׁאַתֶּן מְצַיְּרוֹת בַּגַּן בְּדֶרֶךְ כְּלָל. הָאוֹתִיּוֹת הָיוּ חֲרוּתוֹת - חֲקוּקוֹת - עַל הַחַמְרָן, וְלָכֵן הֵן לֹא נִמְחָקוֹת כָּל כָּךְ בְּקַלּוּת!" הִסְבַּרְתִּי לָהּ.
"כָּכָה בְּדִיּוּק הַגַּנֶּנֶת סִפְּרָה לָנוּ בַּגַּן!" קָרְאָה שָׂרִית בְּהַפְתָּעָה, "הִיא אָמְרָה שֶׁהַתּוֹרָה חֲקוּקָה לָנוּ בַּלֵּב כְּמוֹ הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלּוּ, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ תָּמִיד קְשׁוּרִים לַה'!"
שָׂרִית חָשְׁבָה לְרֶגַע וְהוֹסִיפָה: "כָּכָה גַּם אַתְּ עוֹשָׂה. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאַתְּ עֲסוּקָה בִּדְבָרִים חֲשׁוּבִים אַתְּ בָּאָה וְעוֹזֶרֶת לִי, כִּי מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ חֲקוּקָה לָךְ בַּלֵּב!"
(עַל פִּי לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת חֵלֶק ג' עמ' 1012)
