Chabad.co.il - פורטל חב"ד בישראל | הַסּוֹד הֲכִי יָקָר בָּעוֹלָם

חבד » ילדים- חיילי צבאות ה' » ארכיון » דבר הרמטכ"ל

הַסּוֹד הֲכִי יָקָר בָּעוֹלָם

"הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה הִיא עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה מְאֹד, אַךְ הָיְתָה עֲבוֹדָה עוֹד יוֹתֵר נַעֲלֵית: הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת. אֶת הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ עָשָׂה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, לְגַמְרֵי לְבַדּוֹ. דַּוְקָא הָעֲבוֹדָה שֶׁאַף אֶחָד לֹא רָאָה - הָיְתָה הֲכִי קְדוֹשָׁה וּמְיֻחֶדֶת!"

ו אדר התשע"ד (06.02.2014)

הַמּוֹרֶה יְחִיאֵל נִכְנַס לַכִּתָּה כְּשֶׁאֲרֶשֶׁת צוֹפֶנֶת סוֹד עַל פָּנָיו. "יְלָדִים יְקָרִים, יֵשׁ לִי הוֹדָעָה מְשַׂמַּחַת לְבַשֵּׂר לָכֶם. בֵּית הַסֵּפֶר פּוֹתֵחַ בְּמִבְצָע עֲנָק שֶׁל חֲלֻקַּת מִצְרְכֵי מָזוֹן לְנִזְקָקִים. הַתַּלְמִידִים הַמִּצְטַיְּנִים שֶׁיְּחַלְּקוּ אֶת הַמִּסְפָּר הָרַב בְּיוֹתֵר שֶׁל מִצְרָכִים יִזְכּוּ בִּפְרָסִים יִקְרֵי עֵרֶךְ וּשְׁמוֹתֵיהֶם יְפֻרְסְמוּ בָּעִתּוֹן הַבֵּית-סִפְרִי".

רַחַשׁ שֶׁל הִתְפַּעֲלוּת עָבַר בַּכִּתָּה. רֹב הַיְלָדִים הִתְפַּעֲלוּ מֵהַפְּרָסִים שֶׁפֵּרֵט הַמּוֹרֶה כָּעֵת, כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד. אוֹרִי אֲפִלּוּ לֹא שָׁמַע אֶת הֶמְשֵׁךְ הַהֶסְבֵּר שֶׁל הַמּוֹרֶה, מַחְשַׁבְתּוֹ הָיְתָה שְׁקוּעָה לְגַמְרֵי בַּדִּמְיוֹן שֶׁל שְׁמוֹ הַמּוֹפִיעַ עַל גַּבֵּי הָעִתּוֹן הַבֵּית-סִפְרִי.

כֵּן, אוֹרִי אָהַב לְהִתְפַּרְסֵם, וְכַמָּה שֶׁיּוֹתֵר - יוֹתֵר טוֹב. כְּשֶׁעָזַר בַּהֲכָנוֹת לְשַׁבָּת, הוּא דָּאַג שֶׁכָּל הַמִּשְׁפָּחָה תֵּדַע בְּדִיּוּק מַה הוּא עָשָׂה וְכַמָּה הִתְאַמֵּץ; כְּשֶׁהָלַךְ לְבַקֵּר חָבֵר חוֹלֶה, הוּא וִדֵּא שֶׁכָּל יַלְדֵי הַכִּתָּה יֵדְעוּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הָאֲצִילִי שֶׁעָשָׂה, וְכֵן הָלְאָה. הַפַּעַם הַתָּכְנִית הָיְתָה פְּשׁוּטָה מְאֹד - הוּא יְחַלֵּק מִצְרָכִים לְנִזְקָקִים יוֹמָם וָלַיְלָה, יַעְפִּיל לַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן וְיִתְפַּרְסֵם בָּעִתּוֹן הַבֵּית-סִפְרִי, אֵיזֶה כֵּיף!

אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבַּיְתָה בְּסוֹף יוֹם הַלִּמּוּדִים מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהַתְחִיל בַּחֲלֻקָּה תֵּכֶף וּמִיָּד, חִכְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה לֹא צְפוּיָה. "טוֹב שֶׁהִגַּעְתָּ, אוֹרִי", אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ לְאַחַר בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם הָרְגִילָה, "צְרִיכִים כָּאן אֶת עֶזְרָתְךָ בִּדְחִיפוּת, מַגִּיעִים אֵלֵינוּ אוֹרְחִים הַיּוֹם. גַּשׁ בְּבַקָּשָׁה לַחֲדַר הָאוֹרְחִים מִיָּד כְּשֶׁתִּגְמֹר אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וְסַדֵּר אוֹתוֹ לִכְבוֹדָם".

אוֹרִי לֹא הִתְכַּוֵּן לְהַחְמִיץ פָּנִים, אַךְ אִמָּא כַּנִּרְאֶה שָׂמָה לֵב מִיָּד שֶׁמַּשֶּׁהוּ מַפְרִיעַ לוֹ. הִיא שָׁאֲלָה אוֹתוֹ שְׁאֵלָה שֶׁנִּרְאֲתָה לֹא קְשׁוּרָה בִּכְלָל: "אַתָּה יוֹדֵעַ, חָמוּד, מֶה הָיְתָה הָעֲבוֹדָה הֲכִי נַעֲלֵית בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ?" אוֹרִי נִסָּה לְנַחֵשׁ: "אוּלַי הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה? רָאוּ אֶת הָאוֹר שֶׁלָּהּ לְמֵרָחוֹק, בֶּטַח זוֹ הָעֲבוֹדָה הֲכִי חֲשׁוּבָה!"

אִמָּא חִיְּכָה וְעָנְתָה לוֹ: "הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה הִיא עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה מְאֹד, אַךְ הָיְתָה עֲבוֹדָה עוֹד יוֹתֵר נַעֲלֵית: הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת. אֶת הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ עָשָׂה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, לְגַמְרֵי לְבַדּוֹ. דַּוְקָא הָעֲבוֹדָה שֶׁאַף אֶחָד לֹא רָאָה - הָיְתָה הֲכִי קְדוֹשָׁה וּמְיֻחֶדֶת!"
אוֹרִי חִיֵּךְ. הוּא הֵבִין אֶת הַמֶּסֶר. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן, וְהוּא עָנָה: "מִיכָאֵל? לֹא, אֲנִי לֹא מַגִּיעַ עַכְשָׁו לַחֲלֻקַּת הַמִּצְרָכִים, מְחַכָּה לִי כָּאן אֵיזֶה קְטֹרֶת בַּבַּיִת..."