האם ישתמשו בברזל לבניית הבית השלישי?
 
בבתי המקדש הראשון והשני נאסר להשתמש בברזל. כאשר נאספו תרומות לבניית המשכן נאמר: "וזאת התרומה אשר תיקחו מאתם זהב וכסף ונחושת" (שמות כה, ג). ודייקו מכך חז"ל, כי רק מתכות אלו הותרו בשימוש לבניית המשכן והמקדש. הברזל נאסר. חז"ל מוסיפים ומציינים כי הברזל הוא משל למלכות אדום, שהחריבה את בית-המקדש.
 
איסור השימוש בברזל, אפילו ככלי עזר לבנייה, מודגש במיוחד לגבי המזבח. נאמר "כי חרבך הנפת עליה ותחללה" (שמות כ, כב). כלומר, שמגע החרב במזבח מחלל אותו. וכפי שמפרש רש"י: "המזבח נברא להאריך ימיו של אדם והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך". יש המפרשים כי זו אכן הסיבה שהתורה משתמשת דווקא במילה "חרבך", לרמוז שענינו של הברזל הוא להחריב ולכן נאסר השימוש בו.
 
אולם בגאולה האמיתית והשלמה יחול שינוי והשימוש בברזל יותר בבית-המקדש. ברגע שיתגשם החזון "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות" (ישעיה ב, ד) ולא יהיו עוד מקרים של חורבן והריגה אפילו בין הגויים – ישמש הברזל אך ורק לצרכי פרנסה מועילים (אתים ומזמרות), ולא תהיה סיבה שלא להשתמש בו בבניין המקדש. אדרבה, השימוש בברזל בבית-המקדש יעיד על המהפך שהתחולל לגביו.
 
הברזל מסמל תוקף ואיתנות. הברזל, שיהפוך למרכיב בבית השלישי – יסמל את איתנו ונצחיותו של הבית שלעולם לא יחרב.
 
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מסביר על פי זה עובדה תמוהה המתועדת בספר דברי-הימים (א כט, ב-ז), כי דויד המלך הכין לבניית המקדש כמות עצומה של ברזל: "הכינותי לבית אלוקיי... וברזל – מאה אלף ככרים". הרמב"ן כותב על כך כי הברזל נועד "לעשות ממנו כלים לחטוב העצים ולחצוב האבנים". אפשרות נוספת מעלה המהרז"ו (הרב זאב וולף איינהורן, ממפרשי המדרש רבה), כי "ייתכן שהיה זה בחצרות (המקדש) ולא בפנימה". אך עדיין זה לא מצדיק איסוף ברזל בכמות כה כבירה!
 
אך לפי האמור מובן: דויד המלך התכונן כבר לבניית בית-המקדש השלישי. דויד, שיש לו זיקה מיוחדת לגאולה השלמה – המשיח נקרא על שמו, דויד מלכא משיחא – אסף ברזל (ודברים נוספים) לא רק לקראת בניין הבית הראשון אלא גם לקראת הבית השלישי, שייבנה תכף ומיד ממש.