שָׂרִית הָיְתָה הַיַּלְדָּה הֲכִי זְרִיזָה בַּבַּיִת. תָּמִיד כְּשֶׁרָצוּ שֶׁהַהֲכָנוֹת יִהְיוּ בִּמְהִירוּת יַחַד עִם דַּיְקָנוּת בִּקְּשׁוּ מִשָּׂרִית. וְהִיא אָכֵן עוֹשָׂה הַכֹּל בְּרָצוֹן טוֹב וּבְשִׂמְחָה. לֹא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר לָהּ שׁוּב אֶת הַבַּקָּשָׁה וְגַם הִגִּיעַ שָׁלָב שֶׁכְּבָר הִפְסִיקוּ לָלֶכֶת לִבְדֹּק אַחֲרֶיהָ הַאִם נַעֲשָׂה כָּל הַמִּתְבַּקֵּשׁ. הַכֹּל יָדְעוּ כִּי דָּבָר שֶׁשָּׂרִית הֶחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת יֵעָשֶׂה בַּזְּמַן וּבַצּוּרָה הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר.

עַד שֶׁזֶּה הִשְׁתַּנָּה...

לֹא, זֶה לֹא הָיָה לְאַט לְאַט...

זֶה הָיָה מַמָּשׁ בְּפִתְאוֹמִיּוּת. פִּתְאוֹם הַמִּשְׁפָּחָה רוֹאָה שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִשָּׂרִית כָּרָגִיל כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים אַךְ הִיא לֹא מַסְפִּיקָה לְסַיֵּם הַכֹּל...

"שָׂרִית" קָרְאָה לָהּ אִמָּא וְשָׁאֲלָה "אַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֵּךְ יוֹתֵר מִדַּי? קָשֶׁה לָךְ?". "לֹא, אִמָּא" עָנְתָה שָׂרִית "זֶה לֹא הָעִנְיָן". וְכָעֵת בְּמַבָּט עָמֹק הָיָה נִרְאֶה כִּי לַמְרוֹת הַמַּאֲמָץ הָרַב שֶׁשָּׂרִית מַשְׁקִיעָה, הִיא שְׂמֵחָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֵי פַּעַם. נִרְאֶה עַל פָּנֶיהָ חִיּוּךְ וְאֹשֶׁר שֶׁל סִפּוּק.

"רוֹצָה לְסַפֵּר לִי מַה קּוֹרֶה? מַה מַּפְרִיעַ לָךְ?" נִסְּתָה אִמָּא לְהָבִין מַה אִם כֵּן הַשִּׁנּוּי?

"דָּבָר רִאשׁוֹן - שׁוּם דָּבָר לֹא מַפְרִיעַ לִי. לְהֶפֶךְ, אֲנִי מַמָּשׁ שְׂמֵחָה שֶׁאֲנִי מַצְלִיחָה! אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ הַהַתְחָלָה הַכֹּל הוֹלֵךְ יוֹתֵר לְאַט" אָמְרָה שָׂרִית. בַּשָּׁלָב הַזֶּה הָיְתָה שְׁתִיקָה קְצָרָה וְאָז הֵחֵלָּה שָׂרִית בִּדְבָרֶיהָ:

"אֲנַחְנוּ כָּאן בָּעוֹלָם כְּדֵי לְקַיֵּם תּוֹרָה, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אַתְּ מְבִינָה אִמָּא?! כָּל דָּבָר הֲכִי פָּשׁוּט אוֹ קָטָן שֶׁאָנוּ עוֹשׂוֹת כָּאן זֶה לְשֵׁם עֲבוֹדַת ה' - קִיּוּם תּוֹרָה, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים".

לָמַדְנוּ בַּכִּתָּה, שֶׁבְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ מְסֻפָּר עַל חֲלוֹמוֹת יוֹסֵף. מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין חֲלוֹמוֹת יוֹסֵף לְבֵין חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה?

בַּחֲלוֹמוֹת יוֹסֵף - חֲלוֹם אֶחָד עַל שִׁבּוֹלִים - צוֹמֵחַ, מַשֶּׁהוּ גַּשְׁמִי. וְהַחֲלוֹם הַשֵּׁנִי עַל יָרֵחַ וְכוֹכָבִים - בְּרוּאִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַשֶּׁהוּ רוּחָנִי יוֹתֵר.

לְעֻמַּת זֹאת שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה הֵם עַל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים - שִׁבּוֹלִים צוֹמֵחַ וּפָרוֹת - צוֹמֵחַ וְחַי.

זֶה הַהֶבְדֵּל בֵּין יְהוּדִי וְגוֹי. אֵצֶל הַיְּהוּדִי יֵשׁ גַּשְׁמִיּוּת, אֲבָל הִיא תָּמִיד קְשׁוּרָה לָרוּחָנִיּוּת, לַמַּטָּרָה שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם".

"יָפֶה! חָשׁוּב מְאֹד" הִבִּיעָה אִמָּא אֶת דַּעְתָּהּ "אֲבָל אֵיךְ זֶה קָשׁוּר עַכְשָׁו?"

"זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהַכֹּל לוֹקֵחַ לִי יוֹתֵר זְמַן. אֲנִי פָּשׁוּט מְנַסָּה לִמְצֹא לְכָל דָּבָר, הֲכִי קָטָן, שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה שַׁיָּכוּת לְקִיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. עַכְשָׁו זֶה לוֹקֵחַ לִי הַרְבֵּה זְמַן. אֲנִי מְקַוָּה שֶׁלְּאַט לְאַט אֶתְרַגֵּל וְזֶה יִהְיֶה יוֹתֵר מַהֵר..." סִיְּמָה שָׂרִית.