שִׁימִי הִתְנַדְנֵד בָּעַרְסָל שֶׁבֶּחָצֵר. הוּא הָיָה שָׁם שָׁעָה, שְׁעָתַיִם, שָׁלוֹשׁ... מְשַׂחֵק בְּאֶצְבְּעוֹתָיו בְּחוּטֵי הַצֶּמֶר שֶׁל הַצִּיצִית שֶׁעָלָיו.

חַיִּים, אָחִיו הַגָּדוֹל, שָׂם לֵב לְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הָרַב שֶׁשִּׁימִי נִמְצָא בַּחוּץ וְהֵבִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ כָּאן לֹא כָּרָגִיל. שִׁימִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֶלֶד מְאֹד שָׂמֵחַ וְעַלִּיז. הוּא מַגִּיעַ הַבַּיְתָה וּמִיָּד מַתְחִיל לְסַפֵּר סִפּוּרִים מְעַנְיְנִים מֵהַיּוֹם שֶׁחָלַף עָלָיו. חַיִּים יָצָא לֶחָצֵר וְהִתְיַשֵּׁב עַל יַד הָעַרְסָל - מַמְתִּין לְמוֹצָא פִּיו שֶׁל אָחִיו הַקָּטָן.

אַךְ זֶה לֹא הִגִּיעַ. וְחַיִּים הֶחְלִיט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִתְפֹּס אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת לַיָּדַיִם: "שִׁימִי, מַה קָּרָה? אַתָּה שָׁקֵט מִדַּי הַיּוֹם?"

"שׁוּם דָּבָר.." עָנָה בְּקוֹל שֶׁקֶט וּמְהֻרְהָר.

"לְפִי הַשּׁוּם דָּבָר שֶׁלְּךָ, נִשְׁמָע שֶׁקָּרָה דָּבָר גָּדוֹל!!!" נִסָּה חַיִּים לְהוֹצִיא חִיּוּךְ קָטָן מִשִּׁימִי, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. שִׁימִי הִמְשִׁיךְ בִּשְׁתִיקָתוֹ עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה, עַד שֶׁלְּפֶתַע פָּלַט: "קָרָה מַשֶּׁהוּ - לֹא אִתִּי מַמָּשׁ - מַשֶּׁהוּ שֶׁקְּצָת הִפְרִיעַ לִי, אֲבָל חֲבָל לְסַפֵּר - זֶה לָשׁוֹן הָרַע. בְּמֵילָא לֹא יַעֲזֹר שֶׁאֲסַפֵּר, כִּי אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת עִם זֶה. אֲנִי סְתָם צָרִיךְ לַחְשֹׁב עַל זֶה קְצָת כְּדֵי לְהֵרָגַע".

חַיִּים יָשַׁב מִסְפַּר דַּקּוֹת מְהַרְהֵר אַף הוּא. פָּנָה אֶל שִׁימִי וְאָמַר: "אֵין לְךָ מֻשָּׂג עַד כַּמָּה אֲנִי מַעֲרִיךְ מַה שֶּׁעָשִׂיתָ עַכְשָׁו! זֶה מְאֹד קָשֶׁה, אֲנִי יוֹדֵעַ! אֲנִי בְּעַצְמִי נִכְשָׁל הַרְבֵּה פְּעָמִים בַּאֲמִירַת דְּבָרִים לֹא טוֹבִים עַל אֲחֵרִים. אַתָּה מַמָּשׁ יִשַּׂמְתָּ כָּעֵת דָּבָר שֶׁלְּמֵדִים מִדְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא".

שִׁימִי הֻפְתַּע מֵהַמִּשְׁפָּט הָאַחֲרוֹן: "הֵיכָן לְמֵדִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע???" הִבִּיעַ אֶת הַפְתָּעָתוֹ בְּמִלִּים.
"אַתָּה זוֹכֵר אֶת סִפּוּר קַבָּלַת הַבְּכוֹרָה שֶׁל יַעֲקֹב?" פָּתַח חַיִּים אֶת הַהֶסְבֵּר בִּשְׁאֵלָה.

"וַדַּאי שֶׁאֲנִי זוֹכֵר! הוּא קִבֵּל אֶת הַבְּכוֹרָה - אֶת הַבְּרָכָה - בִּגְלַל שֶׁיִּצְחָק אָבִיו הָיָה עִוֵּר בְּזִקְנוּתוֹ. וְלֹא רָאָה יִצְחָק שֶׁזֶּהוּ יַעֲקֹב וְלֹא עֵשָׂו. אֵיךְ זֶה קָשׁוּר?" הִתְעַנְיֵן שִׁימִי.

"חָשַׁבְתָּ פַּעַם עַל זֶה שֶׁה' הָיָה יָכֹל לִמְנֹעַ מִיִּצְחָק אֶת הָעִוָּרוֹן וּפָשׁוּט לוֹמַר לוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. "עֵשָׂו רָשָׁע, יַעֲקֹב צַדִּיק"? מַדּוּעַ ה' לֹא עוֹשֶׂה זֹאת?" שָׁאַל חַיִּים וְהִמְתִּין לִתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל שִׁימִי. עַל פִּיהָ יֵדַע, אִם שִׁימִי הֵבִין אֶת כַּוָּנָתוֹ.

"הֵבַנְתִּי!!!" קָפַץ שִׁימִי "ה' לֹא רָצָה לְדַבֵּר עַל עֵשָׂו הָרָשָׁע לָשׁוֹן הָרַע! וַואוּ, אֵיזֶה צַדִּיק ה'! אֲפִלּוּ עַל רָשָׁע הוּא לֹא אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרַע!!! אָז בְּוַדַּאי שֶׁעַל יְהוּדִי אָנוּ צְרִיכִים לְהִזָּהֵר - לֹא לוֹמַר דְּבָרִים לֹא טוֹבִים".