ציפייתם של בני לוי לגאולה היא אפוא במובן מסוים גדולה יותר מהציפייה של כל ישראל, כי רק אז יתאפשר להם לראשונה לממש את זכות הנחלה בארץ.
ברכתו של משה רבינו לשבט לוי מתייחסת לייעודם המיוחד: הוראת הלכה לעם ישראל. מאז, מוטלת על שכמם של בני לוי ההנהגה התורנית ועבודת הקודש בבית-המקדש, ולפיכך נמנע מהם לעסוק בעיסוקים אחרים. וכפי שפוסק הרמב"ם, כי שבט לוי לא חולקים עם אחיהם באדמות הארץ (אלא מקבלים קבוצת ערים במתנה) וגם לא יוצאים למלחמות. עליהם לשמור על עצמם קודש למשימות רוחניות.
בזמן הגאולה השלמה יהיו כל עם ישראל חכמים גדולים בידיעת התורה. העיסוק היחיד של כולנו יהיה בלימוד החכמה האלוקית ברמה גבוהה ביותר (ועל צרכינו הגשמיים יהיו מופקדים גויים, שיעשו זאת בנאמנות ובשלמות). אולם גם אז תישמר ייחודיותו ושונותו של שבט לוי – הן בלימוד התורה והן בנושא הנחלה בארץ:
בלימוד התורה – יתייחדו בני שבט לוי בתחום הוראת ההלכה והפסיקה למעשה. בנושא הנחלה בארץ – אמנם יתאפשר להם לחלוק ולקבל בעלות על אדמות משלהם, אך לא בעבר המערבי של הירדן אלא רק בעבר המזרחי. חבלי הארץ הנקראים "קיני, קניזי וקדמוני", או בשמם האחר – עמון, מואב ואדום – שבזמן הגאולה יסתפחו לארץ ישראל, ורק בהם יינתן לבני לוי לנחול אדמות.
ציפייתם של בני לוי לגאולה היא אפוא במובן מסוים גדולה יותר מהציפייה של כל ישראל, כי רק אז יתאפשר להם לראשונה לממש את זכות הנחלה בארץ.
(התוועדויות תשמ"ו חלק א עמוד 401)
