בין הבאים לטיפול פסיכולוגי ישנם רבים המבקשים רשות לחזור ולתקן חוויה ראשונית של קבלה ללא תנאי. כלומר, המצב בו מישהו מקבל אותם כמות שהם וקשוב לכל רצונותיהם, ללא כל שיפוט.
 
אי שיפוטיות הפכה להיות ערך עליון בלעדי במרבית שיטות הטיפול הנלמדות היום. הבעיה בה היא שהיא אינה מזמינה את המטופל "לעלות כתה" ולהודות שהייתה זו התרשלות שהובילה לפיטוריו, הזנחתו שהובילה לגרושיו, או הימנעותו מהצבת גבולות שהפכה את ילדיו למה שהם.
 
לרובם ככולם של המטפלים אין שום הכשרה או ידע במציאת ייעודו של האדם בחייו, ובמקרים רבים הם ממשיכים להתבוסס עם מטופליהם בעיסוק האינסופי במה שמגיע להם ולא נתנו להם, או לקחו מהם, או במה שהם יכולים לקחת מהעולם.
 
אדמו"ר הזקן, מחולל חסידות חב"ד התבטא פעם באזני חסיד ממורמר: אתה מדבר הרבה על מה שאתה צריך. אבל האם חשבת פעם בשביל מה צריך אותך?
 
"וחטאתי נגדי תמיד", כותב דויד המלך, ומתכוון בכך לצורך החיוני בתיקון עצמי. תיקון שעיקרו הוא הזזה עצמית של האגו מ"מרכז היקום" אל מקום ריאלי יותר. תיקון שמחייב חשבון נפש אמיתי להכרת הערך העצמי האמיתי לנוכח מי שברא אותי כרצונו יתברך. הערכה אובייקטיבית לאיכותם ויעילותם של חיים, חייבת להתבסס על מידת ההצלחה במילוי הרצון האלוקי. רצון השם מתבטא במצוותיו. הגישה היהודית המאמינה ביכולת האדם לשנות את כל עולמו בכל שעה אם רק יפנה את כל כוחותיו אל הכיוון הראוי ויתחיל לעבוד. אין שום צורך בחיטוטים והעלאת 'שדים' אמיתיים או דמיוניים מן העבר.
 
האדם המאמין יודע שאמנם צריך לקבל כל יהודי באהבה, רק מפני שהוא יהודי, אך יחד עם זאת – מה שקורה לו איננו באשמת ההורים או החברה שלא קיבלה אותו. הרמב"ם שעבר ילדות נוראה מציע שיטה מדהימה לשיקום נפשי: לא לשאול את הפציינט מה הייתה מערכת היחסים שלו עם הוריו, אלא להציע לו לבחון את מערכת היחסים שלו עם אלוקיו.
 
זוהי, על רגל אחת, תמציתו של חשבון נפש אובייקטיבי מה טוב ומה לא – בנו ובמעשינו. חשבון נפש כן ואמיתי למולו יתברך, שמנקה את הנפש מכל מה שמיותר, מכביד ולא יעיל. אפשר ורצוי לעשות זאת בעזרת אדם שמודע למבנה המיוחד של הנפש היהודית ולדרך היחידה בה ניתן לגרום לה להיות חופשית ומאושרת. כן, הוא יכול להיות גם מקצועי.
 
זוהי למעשה הדרך להגיע לגאולה פרטית, אישית, שסוללת את הדרך לגאולה הכללית, שתחבוק את היקום כולו תכף ומיד ממש.