דּוּדִי עָמַד בִּתְפִלּוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַל יַד אָבִיו בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הוּא עֲדַיִן לֹא מִתְפַּלֵּל אֶת כָּל הַתְּפִלָּה הָאֲרֻכָּה. אֲבָל הוּא יָשַׁב בְּשֶׁקֶט כָּל הַזְּמַן וְנִסָּה לְהַקְשִׁיב וּלְהִצְטָרֵף לְמִלּוֹת הַתְּפִלָּה - עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר.

בְּחָזוֹר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, פָּנָה אַבָּא אֶל בְּנוֹ וְאָמַר: "דּוּדִי, נֶהֱנֵיתִי מְאֹד מִכָּךְ שֶׁיָּשַׁבְתָּ עַל יְדֵי כָּל הַתְּפִלָּה הִקְשַׁבְתָּ יָפֶה לַחַזָּן, וְאַף הִצְטָרַפְתָּ בְּשִׁירָה בְּקִטְעֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִנְּךָ מַכִּיר".

אַךְ אַבָּא לֹא יָדַע עַד כַּמָּה הִקְשִׁיב בְּנוֹ לְכָל מִלָּה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו.

"אַבָּא" הָיָה זֶה דּוּדִי שֶׁשָּׁאַל: "לָמַדְנוּ בַּגַּן שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה זֶה בְּמַטָּרָה אַחַת: לְהַכְתִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֶלֶךְ. זֶה נָכוֹן, אַבָּא?!" שָׁאַל וְנֶעֱצַר מַמְתִּין לִתְשׁוּבַת אָבִיו.

"וַדַּאי!" עָנָה הָאָב רוֹוֶה נַחַת מִבְּנוֹ שֶׁמּוֹכִיחַ מֵעַל וּמֵעֵבֶר אֶת מֹחוֹ הֶחָרִיף "זֶה מַה שֶּׁעָשִׂינוּ עַכְשָׁו בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הֲרֵי הִקְשַׁבְתָּ לְמִלּוֹת הַתְּפִלָּה" סִיֵּם הָאָב וְחָשַׁב כִּי הִסְתַּיֵּם הַדִּיּוּן וְכָעֵת הֵם יַמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם. אַךְ לֹא. לְדוּדִי עֲדַיִן נוֹתְרָה שְׁאֵלָה קָשָׁה: "אֲבָל אַבָּא, בַּתְּפִלָּה שָׁמַעְתִּי אֶתְכֶם מְבַקְּשִׁים בְּרִיאוּת, חַיִּים אֲרֻכִּים, פַּרְנָסָה טוֹבָה, יְלָדִים... זֶה נִקְרָא לְהַמְלִיךְ אֶת ה'?!?!?! זֶה דַּוְקָא נִרְאֶה לִי בְּדִיּוּק הָפוּךְ. כְּשֶׁמַּמְלִיכִים אֶת ה' לְמֶלֶךְ לֹא צְרִיכִים לַחְשֹׁב בִּכְלָל עַל עַצְמֵנוּ!" פָּסַק הַבֵּן בְּהֶחְלֵטִיּוּת.

אַבָּא חִיֵּךְ וְאָמַר: "כִּוַּנְתָּ לְדַעַת עֵלִי הַכֹּהֵן!". דּוּדִי מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַע אֶת הַשֵּׁם שֶׁאָמַר כָּעֵת אַבָּא. אַךְ כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁמְּצֹרָף אֵלָיו הַכִּנּוּי 'הַכֹּהֵן' הוּא הִתְרַגֵּשׁ וְהִכְרִיז: "אָז צָדַקְתִּי, אָה?!".

"אָכֵן עֵלִי הַכֹּהֵן הָיָה אָדָם קָדוֹשׁ וְחָשׁוּב מְאֹד. אַךְ בָּעִנְיָן הַזֶּה לֹא צָדַקְתָּ.

בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁהָיָה עֵלִי בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ - רָאָה אִשָּׁה מִתְפַּלֶּלֶת. לְאִשָּׁה זוֹ קָרְאוּ חַנָּה. לֹא הָיוּ לָהּ יְלָדִים וְהִיא הִתְפַּלְּלָה עַל כָּךְ מֵעֹמֶק הַלֵּב.

עֵלִי חָשַׁב שֶׁזֶּה לֹא נָכוֹן שֶׁהִיא מַאֲרִיכָה יוֹתֵר מִדַּי בִּתְפִלָּה בִּשְׁבִיל עַצְמָהּ וְעוֹד בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ - בַּמִּשְׁכָּן - וְהֵעִיר לָהּ עַל כָּךְ. אַךְ חַנָּה הִסְבִּירָה לוֹ "אֵינִי טוֹעָה. אֲנִי שׁוֹפֶכֶת אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'. הַתְּפִלָּה הַזּוֹ רְצוּיָה! אֲנִי לֹא מְבַקֶּשֶׁת בִּשְׁבִיל עַצְמִי, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת ה' שֶׁלִּי'.

אֶת הַבֵּן שֶׁנּוֹלַד לְחַנָּה הִיא אָכֵן הִקְדִּישָׁה לַה'. הָיָה זֶה שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא.

אָנוּ צְרִיכִים לִלְמֹד מֵחַנָּה. צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ אֶת צְרָכֵינוּ הַגַּשְׁמִיִּים - אַךְ לִזְכֹּר שֶׁלֹּא מְבַקְּשִׁים זֹאת בִּשְׁבִיל עַצְמֵנוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת ה' שֶׁלָּנוּ. שֶׁנּוּכַל לְעָבְדוֹ בַּצּוּרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר".