כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל הָאוֹיְבִים
לֹא אֶל וְלֹא עִם, אֶלָּא מֵעַל מִתְקָרְבִים
כִּי כְּשֶׁיְּהוּדִי נִגָּשׁ לְהִלָּחֵם עִם הָרַע
הַנִּצָּחוֹן נִמְצָא בַּכִּיס הַהַצְלָחָה בְּרוּרָה
 
הָאוֹיֵב הוּא לֹא דַּוְקָא עֲרָבִי עִם רוֹבֶה
גַּם הַיֵּצֶר הָרַע לִי אוֹיֵב מְהַוֶּה
וְכָל הַחַיִּים מִתְמַשֵּׁךְ לוֹ הַקְּרָב
בְּאֹמֶץ, בִּנְחִישׁוּת וּבְבִטָּחוֹן רַב
 
וּבְרִגְעֵי מַשְׁבֵּר כְּשֶׁהַמִּלְחָמָה קָשָׁה
נִזָּכֵר שֶׁ"מִּלְּמַעְלָה" זוֹ הַגִּישָׁה
כִּי יֵשׁ לִי נְשָׁמָה עִם כֹּחוֹת וּקְדֻשָּׁה
וְאֵצֶל ה' בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הוּא שָׁרְשָׁהּ
 
וְהִנֵּה בְּקָרוֹב תִּסְתַּיֵּם הַמִּלְחָמָה
הַטּוֹב מְנַצֵּחַ כּוֹבֵשׁ בְּעָצְמָה
וְאָז יִתְגַּלֶּה אֵיךְ כָּל נְשָׁמָה
לֹא יָכֹל לַעֲמֹד מוּלָהּ מְאוּמָה