טָלִי הִגִּיעָה הַבַּיְתָה מֵהַגַּן. לִפְנֵי הַכְּנִיסָה אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, בְּעוֹדָהּ עוֹמֶדֶת בַּכְּנִיסָה, קֵרְבָה אִמָּא אֶת פַּח הָאַשְׁפָּה לְעֵבֶר טָלִי הַקְּטַנָּה וְאָמְרָה בְּחִבָּה: "שָׁלוֹם מְתוּקָה, נָא לְרוֹקֵן אֶת אַרְגַּז הַחוֹל לְפַח הָאַשְׁפָּה".

כָּךְ קוֹרֶה כָּל יוֹם. טָלִי חוֹזֶרֶת מֵהַגַּן עִם הַרְבֵּה חוֹל בַּנַּעֲלַיִם. זֹאת בְּעִקְּבוֹת הַמִּשְׂחָק בְּאַרְגַּז הַחוֹל שֶׁבַּחֲצַר הַגַּן. לָכֵן אִמָּא דּוֹאֶגֶת שֶׁהַחוֹל יַגִּיעַ מִיָּד לָאַשְׁפָּה וְלֹא יִתְפַּזֵּר בְּרִצְפַּת הַבַּיִת.

אַךְ הַפַּעַם טָלִי הִתְיַשְּׁבָה עַל יַד פַּח הָאַשְׁפָּה. לֹא הוֹרִידָה אֶת נַעֲלֶיהָ. וְנִרְאֲתָה כִּמְהַרְהֶרֶת בִּדְבַר מָה.

"אִמָּא" תָּבִיאִי לִי שַׂקִּית אַחֶרֶת, בְּבַקָּשָׁה. בְּלִי אַשְׁפָּה" בִּקְּשָׁה לְפֶתַע בַּקָּשָׁה מוּזָרָה.

"לֹא אִכְפַּת לִי לְהָבִיא לָךְ שַׂקִּית. אַךְ מַדּוּעַ לֹא לְהַשְׁלִיךְ יְשִׁירוֹת לְפַח הָאַשְׁפָּה. הֲרֵי בְּמֵילָא הַשַּׂקִּית הַזּוֹ תֵּלֵךְ אַחַר כָּךְ לַפַּח, נָכוֹן?!" הֵגִיבָה אִמָּא בְּנִנּוֹחוּת וּבִתְמִיהָה גַּם יַחַד לְבַקָּשָׁתָהּ שֶׁל בִּתָּהּ.

"לֹא" אָמְרָה טָלִי "בְּדִיּוּק בִּגְלַל זֶה אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שַׂקִּית אַחֶרֶת. לָמָּה לִזְרֹק אֶת הַחוֹל? אֲנִי אָשִׂים אוֹתוֹ בְּאַרְגַּז הַחוֹל בַּגִּנָּה כָּאן מִתַּחַת לַבִּנְיָן...".

אִמָּא חִיְּכָה קַלּוֹת לְמִשְׁמַע הַיְּצִירָתִיּוּת שֶׁהִפְגִּינָה בִּתָּהּ. לְפֶתַע הִיא אָמְרָה: "אַתְּ יוֹדַעַת, טָלִי, אַתְּ עוֹשָׂה מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה מְאֹד לְמַה שֶּׁהָרַבִּי אוֹמֵר לָנוּ לַעֲשׂוֹת".

"מָה הָרַבִּי אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת? לְהַחְזִיר אֶת הַחוֹל לְאַרְגַּז הַחוֹל???" שָׁאֲלָה טָלִי וְצָחֲקָה צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל.
"מְתוּקָה שֶׁלִּי" הֵחֵלָּה אִמָּא לְהַסְבִּיר "הַחוֹל מְלַכְלֵךְ אֶת הַבַּיִת. וְאֶת הַלִּכְלוּךְ אָנוּ לֹא רוֹצִים בַּבַּיִת. לָכֵן אָנוּ זוֹרְקִים אוֹתוֹ לָאַשְׁפָּה. אַתְּ חָשַׁבְתְּ וְאָמַרְתְּ: "לָמָּה שֶׁנִּזְרֹק?! אוּלַי נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְמַשֶּׁהוּ טוֹב. בְּאַרְגַּז הַחוֹל".

לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ 2 דְּבָרִים שֶׁמַּפְרִיעִים לַנְּשָׁמָה לִהְיוֹת 'נְקִיָּה'. הַדְּבָרִים הַמַּפְרִיעִים הֵם הַגּוּף הַגַּשְׁמִי וְהַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית. הָיִינוּ יְכוֹלִים לַחְשֹׁב, שֶׁכְּדֵי לְהַצְלִיחַ שֶׁהַנְּשָׁמָה תִּהְיֶה נְקִיָּה, צָרִיךְ 'לִזְרֹק, לִשְׁבֹּר וְלַהֲרֹס' אֶת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית.

אַךְ הָרַבִּי אוֹמֵר אַחֶרֶת. הַמַּטָּרָה שֶׁלָּנוּ אֵינָהּ לִשְׁבֹּר וְלַהֲרֹס אוֹתָם, אֶלָּא לְבָרֵר לְנַקּוֹת וּלְזַכֵּךְ אוֹתָם כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִדְבָרִים טוֹבִים. לַהֲפֹךְ אוֹתָם לִכְלֵי עֵזֶר לַקְּדֻשָּׁה".