שׁוֹפְטִים בְּכָל עִיר יֵשׁ לְמַנּוֹת
אֶת הַדִּין עֲלֵיהֶם לְלַמֵּד, לַעֲנוֹת
וּלְכָל שׁוֹפֵט מֻצְמָד כְּסִיּוּעַ
שׁוֹטֵר שֶׁיַּכְרִיחַ, יִדְאַג לַבִּצּוּעַ...
 
וְהִנֵּה בַּגְּאֻלָּה – נֶעֱלָם הַשּׁוֹטֵר
הוּא אֵינוֹ מְתַפְקֵד וְלֹא מֻזְכָּר יוֹתֵר
וּבִמְקוֹמוֹ יֵשׁ תַּפְקִיד חָדָשׁ – הַיּוֹעֵץ
אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עָמֹק בַּלֵּב הוּא נוֹעֵץ
 
וּכְשֶׁכֻּלָּם מַפְנִימִים, כְּבָר אֶפְשָׁר לְוַתֵּר
וְלֹא נָחוּץ יוֹתֵר תַּפְקִיד הַשּׁוֹטֵר
רַק לְשׁוֹטְרֵי הַתְּנוּעָה עֲדַיִן זְקוּקִים
בַּדֶּרֶךְ לַמָּשִׁיחַ יְפַנּוּ הַפְּקָקִים...
 
הַיִּעוּד כְּבָר מַתְחִיל, יֵשׁ יוֹעֵץ וְשׁוֹפֵט
הוּא מְלַמֵּד וּמוֹרֶה, מְחוֹלֵל גַּם מוֹפֵת
הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ – שׁוֹפֵט, יוֹעֵץ נָבִיא
מַבְטִיחַ שֶׁמָּשִׁיחַ מִתְגַּלֶּה בַּדּוֹר שְׁבִיעִי