"סֵדֶר הַתּוֹרוֹת: הָרִאשׁוֹנָה, הַשְּׁנִיָּה, הַשְּׁלִישִׁית...." כָּךְ קִפְּצוּ לָהֶן בְּנוֹת כִּתָּה ד' בַּחֶבֶל בִּשְׁעַת הַהַפְסָקָה. מִסְּבִיבָן הָיוּ עוֹד קְבוּצוֹת בָּנוֹת, מִכִּתּוֹת שׁוֹנוֹת, הַמְּשַׂחֲקוֹת בְּמִשְׂחָקִים שׁוֹנִים. מִי בְּגוּמִי וּמִי בְּחֶבֶל, מִי בִּקְלָפִים וּמִי בְּחָמֵשׁ אֲבָנִים. כֻּלָּן מִשְׁתּוֹבְבוֹת וְנֶהֱנוֹת מֵהַהַפְסָקָה הַנִּתֶּנֶת בֵּין שִׁעוּר לְשִׁעוּר.

בַּחֶבֶל שֶׁל רִנַּת מִכִּתָּה ד' שִׂחֲקוּ כִּמְעַט כָּל בְּנוֹת הַכִּתָּה. מַדּוּעַ רַק כִּמְעַט???

יֵשׁ יַלְדָּה אַחַת בְּכִתָּה ד', הֲדַס שְׁמָהּ, שְׁקֵטָה וּמֻפְנֶמֶת. אֵין לָהּ חֲבֵרוֹת. הִיא תָּמִיד לְבַד. מְשַׂחֶקֶת עִם עַצְמָהּ בְּמִשְׂחָקִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים שֶׁמְּבִיאָה מִבֵּיתָהּ. אַף אַחַת לֹא טָרְחָה מֵעוֹלָם לְנַסּוֹת אֲפִלּוּ לְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ...

הַיּוֹם בַּהַפְסָקָה, מַשֶּׁהוּ לֹא רָגִיל קָרָה. בְּעוֹד הַבָּנוֹת קוֹפְצוֹת בַּחֶבֶל וּמְזַמְּרוֹת אֶת הַשִּׁירִים בְּגִיל - מִפֶּתַח בִּנְיַן הַכִּתּוֹת נִרְאֲתָה הֲדַס מִתְקָרֶבֶת לְעֵבֶר בְּנוֹת כִּתָּתָהּ - הַמְּשַׂחֲקוֹת בַּחֶבֶל.

הַבָּנוֹת הִמְשִׁיכוּ לְשַׂחֵק. הֵן לֹא הֶעֱלוּ בְּדַעְתָּן שֶׁהִיא בְּדַרְכָּהּ אֲלֵיהֶן. הֲדַס הִגִּיעָה וְאָמְרָה-לָחֲשָׁה: "אֲנִי יְכוֹלָה גַּם לְשַׂחֵק???".... .... .... שֶׁקֶט, דְּמָמָה... לְפֶתַע נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת: "לֹא! הִיא לֹא יוֹדַעַת לִקְפֹּץ בְּחֶבֶל. הִיא אַף פַּעַם בַּחַיִּים לֹא קָפְצָה", "הִיא רַק תַּפְרִיעַ לָנוּ לְשַׂחֵק!", "אֲפִלּוּ לְגַלְגֵּל אֶת הַחֶבֶל הִיא לֹא יוֹדַעַת". הַבָּנוֹת הִפְנוּ אֶת גַּבָּן לְעֶבְרָהּ וְהִמְשִׁיכוּ בַּמִּשְׂחָק. הֲדַס הֵחֵלָּה לְהִתְרַחֵק בְּרֹאשׁ מֻשְׁפָּל.

רִנַּת עָמְדָה הִבִּיטָה בַּהֲדַס וְנִרְאֲתָה חוֹשֶׁבֶת. לְפֶתַע הִתְעַשְּׁתָה. נִכְנְסָה בִּמְהִירוּת לְמֶרְכַּז הַהִתְקַהֲלוּת, אָחֲזָה בַּחֶבֶל וְאָמְרָה: "הַחֶבֶל הַזֶּה הוּא שֶׁלִּי. אֲנִי רוֹצָה לְשַׂחֵק עִם הֲדַס. מִי שֶׁרוֹצָה יְכוֹלָה לְהִצְטָרֵף!".

דַּלְיָה, מֵהַמְּקֻבָּלוֹת בְּיוֹתֵר בַּכִּתָּה, פָּנְתָה אֶל רִנַּת בְּהַתְרָסָה:"תַּגִּידִי, לָמָּה אַתְּ עוֹשָׂה אֶת זֶה? הִיא סְתָם תַּהֲרֹס לָנוּ אֶת הַמִּשְׂחָק".
"דַּלְיָה, מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין עַכְשָׁו לְבֵין זְמַן הַתְּפִלָּה? לָמָּה בִּזְמַן הַתְּפִלָּה, מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ? וּכְשֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה מְחַיְּכִים לְאָדָם שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא מַכִּירָה?? וְעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהַפְסִיד קְצָת כְּדֵי לַעֲזֹר לַחֲבֵרָה????" שָׁאֲלָה רִנַּת תּוֹךְ מַבָּט נוֹקֵב לְעֵינֶיהָ שֶׁל דַּלְיָה.

"מַה הַשְּׁאֵלָה בִּכְלָל. כְּשֶׁמְּקַיְּמִים מִצְוָה - תְּפִלָּה, צְדָקָה וְעוֹד - צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּהֶתְאֵם. אֲבָל עַכְשָׁו - מִשְׂחָק בְּחֶבֶל - לֹא קָשׁוּר בִּכְלָל לְמִצְוָה!" עָנְתָה דַּלְיָה בְּיַדְעָנוּת.

"אַתְּ טוֹעָה!" פָּסְקָה רִנַּת "הַפָּסוּק 'תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ' לֹא מְדַבֵּר רַק עַל זְמַן שֶׁל קִיּוּם מִצְוָה! אֶלָּא גַּם בִּזְמַן שֶׁמְּשַׂחֲקִים, מְטַיְּלִים, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁמַּתְאִים לְיֶלֶד יְהוּדִי. לְדֻגְמָא לְדַבֵּר יָפֶה, לְשַׂמֵּחַ חֲבֵרָה וְלֹא חַס וְשָׁלוֹם הָפוּךְ".