"אַבָּא, אֲנִי רוֹצֶה!" קָרָא רוֹן. דְּמָעוֹת לַחוֹת זָלְגוּ עַל לְחָיָיו, וְעֵינָיו נִשְּׂאוּ אֶל עַל - לְעֵבֶר הָאָרוֹן הָעֶלְיוֹן בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁל הוֹרָיו. אָבִיו עָמַד עַל יָדוֹ לִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ הָרְטֻבָּה וְחָזַר עַל הַמִּשְׁפָּט שֶׁכְּבָר אָמַר כַּמָּה פְּעָמִים בַּדַּקּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת: "רֹנִּי, מָתוֹקִי, אֲנִי שׁוֹמֵר אֶת זֶה רַק בִּשְׁבִילְךָ. הֲרֵי קָנִיתִי אֶת זֶה עֲבוּרְךָ. אַךְ כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזֶה אַתָּה צָרִיךְ לַעֲמֹד בַּתְּנַאי - לְהוֹכִיחַ לָנוּ שֶׁאַתָּה מַסְפִּיק אַחֲרַאי לִשְׁמֹר עַל חֲפָצֶיךָ".

"אֲבָל אַבָּא, אֲנִי אֶשְׁמֹר עַל הַקּוֹרְקִינֶט, בְּבַקָּשָׁה!" נִסָּה שׁוּב רוֹן אֶת מַזָּלוֹ. אַךְ מַאֲמַצָּיו לֹא הוֹעִילוּ. הָאָב הִתְיַשֵּׁב עַל הַמִּטָּה, וְהֵרִים אֶת בְּנוֹ עַל בִּרְכָּיו.

"קָנִיתִי לְךָ קוֹרְקִינֶט כְּבָר לִפְנֵי שָׁנָה. אַתָּה זוֹכֵר מַה קָּרָה אָז?" שָׁאַל הָאָב.

"כֵּן, אֲנִי זוֹכֵר... נָסַעְתִּי אִתּוֹ בַּשְּׁלוּלִיּוֹת וּבַבֹּץ... הַקּוֹרְקִינֶט הִתְמַלֵּא בְּבֹץ - עַד שֶׁהַגַּלְגַּלִּים הִתְקַלְקְלוּ. וְלֹא הִצְלַחְנוּ לְתַקֵּן..." עָנָה רוֹן וְהִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ.

"צוֹדֵק. וְאָז מָה? נִשְׁאַרְתָּ בְּלִי קוֹרְקִינֶט?" הִמְשִׁיךְ אַבָּא. "לֹא" עָנָה רוֹן וְהִבִּיט עַל אַבָּא בְּבוּשָׁה "קָנִיתָ לִי עוֹד קוֹרְקִינֶט. וְלֹא הִסְכַּמְתִּי לִסְחֹב אִתִּי לְכָל מָקוֹם אֶת הַמַּנְעוּל... וְיוֹם אֶחָד גָּנְבוּ לִי אוֹתוֹ..."

"אָז אַתָּה זוֹכֵר טוֹב מְאֹד מַה שֶּׁקָּרָה. וְכָעֵת אַתָּה וַדַּאי מֵבִין לָמָּה שַׂמְתִּי אֶת הַקּוֹרְקִינֶט הֶחָדָשׁ שָׁמוּר לְמַעְלָה בָּאָרוֹן...

הַקּוֹרְקִינֶט הַזֶּה שֶׁלְּךָ, אֲנִי מַרְאֶה לְךָ אוֹתוֹ מִדֵּי פַּעַם שֶׁתִּזְכֹּר שֶׁהוּא מַמְתִּין. הוּא מַמְתִּין - לָאַחֲרָיוּת שֶׁלְּךָ..." סִיֵּם אַבָּא אֶת דְּבָרָיו.

לְפֶתַע נִכְנַס לַחֶדֶר צַחִי הַבְּכוֹר וְאָמַר: "סְלִיחָה שֶׁאֲנִי מִתְעָרֵב, אֲבָל זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁקּוֹרֶה לָנוּ הַשַּׁבָּת".

"מַה קּוֹרֶה לָנוּ הַשַּׁבָּת?" שָׁאַל רוֹן וּמָחָה אֶת דִּמְעוֹתָיו מִלֶּחְיוֹ.

"הַשַּׁבָּת מַרְאִים לָנוּ מַתָּנָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁמַּמְתִּינָה שֶׁנְּשַׁפֵּר אֶת הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּנוּ" הִכְרִיז צַחִי בִּדְרָמָתִיּוּת. "אֵיזוֹ מַתָּנָה? כְּבָר קִבַּלְנוּ אוֹתָהּ פַּעַם?" שָׁאַל רוֹן בְּסַקְרָנוּת.

"וַדַּאי, כְּבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַמַּתָּנָה פְּעָמִים... בֵּית מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וּבֵית מִקְדָּשׁ שֵׁנִי. שְׁנֵיהֶם נֶחְרְבוּ בִּגְלַל הִתְנַהֲגוּת לֹא טוֹבָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי כְּבָר בָּנוּי וּמוּכָן לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם. אַךְ מַמְתִּין שֶׁנְּשַׁפֵּר אֶת הִתְנַהֲגוּתֵנוּ. פַּעַם בְּשָׁנָה ה' מַרְאֶה לְכָל הָעָם הַיְּהוּדִי אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי - בַּשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי ט' בְּאָב - זוֹ הַשַּׁבָּת - שַׁבַּת חֲזוֹן".