בְּעַם יִשְׂרָאֵל בִּלְבּוּל, מְבוּכָה
כֵּיצַד יֵשׁ לְהָגִיב, אֲוִירָה מְתוּחָה
כְּשֶׁאֲפִלּוּ נְשִׂיא שֵׁבֶט בְּלִי שֶׁמֶץ בּוּשָׁה
ה' יִשְׁמֹר – לָקַח גּוֹיָה לְאִשָּׁה...
 
פִּינְחָס קָם בְּלַהַט וּמַזְכִּיר אֶת הַדִּין
לֹא זֶה הַזְּמַן לִהְיוֹת עָדִין
מֹשֶׁה מְאַשֵּׁר וְהַחוֹטֵא נִדְקָר
זָכָה אָז פִּינְחָס לְשָׂכָר יָקָר
 
כְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הוּא יֵרֵד וְיוֹפִיעַ
בְּכָל בְּרִית מִילָה יְבַקֵּר וְיַגִּיעַ
וּבְעִקָּר הוּא יִזְכֶּה לְבַשֵּׂר לְהוֹדִיעַ
שֶׁהִנֵּה הִנֵּה הַשַּׁחַר מַפְצִיעַ
 
מָשִׁיחַ פֹּה, מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר
פִּינְחָס זֶה אֵלִיָּהוּ לָנוּ מַזְכִּיר
וְעוֹד מַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁלְּךָ אוֹ שֶׁלָּךְ
וְלִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מָשִׁיחַ נִשְׁלָח!