בִּלְעָם הָרָשָׁע לְקַלֵּל מִתְכּוֹנֵן
אַךְ מֵרֹאשׁ הוּא מַזְהִיר וּמִתְלוֹנֵן:
מַה לְּהַגִּיד אֲנִי לֹא הַמַּחְלִיט
לְדִבְרֵי הַשֵּׁם אֲנִי בָּטֵל בְּתַכְלִית
 
אֶת פִּיו הוּא פּוֹתֵחַ וּמִיָּד נִשְׁפָּכוֹת
שׁוּב וְשׁוּב – שֶׁפַע בְּרָכוֹת
עַל אַחֲרִית הַיָּמִים הוּא צוֹפֶה וּמַבְטִיחַ
הוּא רוֹאֶה כְּבָר מֵרָחוֹק אֶת מַלְכוּתוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ
 
הוּא מַבְטִיחַ "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב"
לְעַם יִשְׂרָאֵל עוֹד יַחְזֹר הַנָּבִיא
וְהָרַמְבַּ"ם בְּמִסְפַּר הַשָּׁנִים יִנְקֹב
בָּהֶן אֶת הַנְּבוּאָה הַשֵּׁם שׁוּב יָבִיא
 
וְאָכֵן בְּדוֹרֵנוּ – יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל
הֲלֹא הוּא הַנָּשִׂיא, הָרַבִּי, הַגּוֹאֵל
כָּל מִלָּה מִדְּבָרָיו מִתְקַיֶּמֶת בְּדִיּוּק
מַה שֶּׁהִבְטִיחַ - יְקַיֵּם, אֵין סָפֵק אֵין פִּקְפּוּק